יונ' 09 2009
דברי פרידה
דברים שנאמרו בפגישה בחולון אצל אלונה
דברי פרידה
התמחות בטכנולוגיות מידע ותקשורת
תשס"ח – תשס"ט
אם מישהו היה אומר לנו, כשנפגשנו לראשונה, מבוהלים ומלאי תקווה, שהקורס הזה יסתיים אי-פעם, לא היינו מאמינים לו. ודווקא, כשסוף סוף התרגלנו, זה נגמר…
מה שקרה בין לבין היה שלמדנו מעל ומעבר ליכולת הקיבול שלנו, ועכשיו נוכל להתפנות לעכל, כל אחד בדרכו שלו, את הכמות האדירה של ידע ומידע שנדחסה לתוכנו ללא רחם במהלך שנתיים תמימות.
מלבד זאת נפגשנו כל שבוע, וככל שנפגשנו יותר פעמים , כך שמחנו יותר לקראת המפגש הבא. אמנם, על פי יומן הצילומים של ג’יי עסקנו בעיקר בזלילה, אבל כל אחד נוטה לעוות את המציאות על פי נטיותיו האישיות, ואין פלא שג’יי שמן כל-כך…
כמה מלים על רבותינו – מורי מורי המורים.
ראשית, רפי, שנטש אותנו לאנחות, לאחר שנה שבה רווינו מאישיותו החמה והקורנת, ועדיין אנו מתגעגעים אליו.
נילי, שהייתה אתנו לאורך כל הדרך, מנצחת על התזמורת, בתבונה ובאורך רוח, לפעמים מאחורי הקלעים, אבל תמיד נוכחת, תמיד שם בשבילנו, בעת מצוקה ובשעת שמחה.
שפי, עם ידע רחב כים, עם הגיון חד כתער, עם טמפרמנט של אחד מאבירי קדם, לא וויתר לאף אחד – לא לאורחים, לא לנו ולא לעצמו.
שרה, שבאה אלינו בשנה השנייה, ובהתחלה הרגישה כמו תלמידה חדשה בכיתה, שאינה יודעת אם יקבלו אותה או לא. אבל היא כבשה את ליבותינו בצירוף המיוחד של מתיקות, חכמה וישירות, שאי-אפשר היה לעמוד בפניו.
ג’יי צבע את עולמנו בצבעים פסיכודאליים, ביצירתיות בלתי פוסקת, בהומור חסר גבולות, בענווה שאין לה קץ.
אנו אסירי תודה , על כך שלמדנו מהם כה רבות, על חדוות הלמידה ותשוקת הדעת שחלקו עמנו, ועל המפגש המרתק והקרוב עם כל אחד מהם.
והרי אין אנו נפרדים באמת, כי, כמו בכל האגדות , זוהי אכן רק תחילתה של ידידות מופלאה.
סגור לתגובות