mofet

היה או לא היה? למפגש של השבוע הגיעו – פיסית – ששה מתמחים. אבל היות והמפגש הזה היה מיועד לעבודה מהבית, ולא היתה חובה להגיע למכון מופ"ת, אבל לראות במספר הזה נוכחות די רצינית. בנוסף, במהלך המפגש שני מתמחים יצרו קשר דרך אינטרוייז, ועוד שניים שוחחו עם הצוות בטלפון על מנת לדווח על קשיים בכניסה דרך אינטרוייז. שני משתלמים יצרו קשר דרך Skype, ואחד דרך Google Talk. (היות וכמה מתמחים השתמשו ביותר מאחד מדרכי התקשורת האלו, נדמה לי שבסך הכל אחד-עשר מתמחים, שהם יותר משני שליש מכלל הקבוצה, הפגינו נוכחות בצורה זו או אחרת במהלך המפגש. לא רע.

וכמובן שלא היה מדובר רק בהפגנת נוכחות. באינטרוויז מתמחה אחת שוחחה ארוכות עם שרה וג’יי על החקר-הרשת שלה, ואילו אחרת שוחחה עם ג’יי דרך Skype על הפרויקט של הצוות שלה. מתמחה אחרת התחילה לשוחח עם הפרויקט של הצוות שלה, והשיחה התגלגלה לבדיקת השימוש בכלי דיגיטאלי אחר בקורסים שלה. בנוסף, צוות אחד פעל בשיתוף פעולה – שניים במכון מופ"ת ואחד מהבית – באמצעות Skype ומסמכים של גוגל. בקיצור, לפעמים כאשר אין ברירה אלא להשתמש בכלים דיגיטאליים, אנחנו מגלים לא רק שאפשרי, אלא שזה יכול להיות יעיל וכדאי.

אין זה אומר שהכל נעשה באופן דיגיטאלי, או אפילו שהיה צורך שהכל ייעשה בדרך הזאת. צוות אחד נפגש פנים אל פנים והצליח (שומו שמיים!) להכין חקרשת רק באמצעות Word ורב-שיח ביניהם. וזה כמובן לגיטימי לחלוטין.

ולכן, בסיכומו של יום, מפגש שאולי אפשר היה לחשוש שיבוזבז מפני שקל מאד היה להתחמק לנוכחות – אם פיסית ואם דיגיטאלית – התגלה כיום פורה מאד, ואפילו מהנה.