mofet

גם השבוע, כמו השבוע הקודם, פתחנו עם שעתיים שהוקדשו לעבודה ב-Moodle. לא לכולנו יש צורך בכלי הזה, אבל נדמה שאצל רוב המתמחים יש כוונות לבנות את הפרויקט שלהם, או לפחות חלק ממנו, על תשתית של Moodle, ואפילו אצל אלה שאינם מתכוונים לעשות זאת יש רצון להכיר את הכלי יותר לעומק. לכן, יש טעם לפנות זמן להתנסות. לא מעט שאלות עלו תוך כדי ההתנסות, ולא לכולן היו לצוות תשובות. למזלנו, רותי סלומון היתה אצל הקבוצה של המתמחים המתחילים, ונוכחותה אפשרה לנו לקבל קצת עזרה מקצועית. אבל מתברר שכאשר מתנסים מוצאים פתרונות. דרך שיתוף ידע מתוך הקבוצה התגברנו על מספר קשיים.

לא רק ב-Moodle עסקנו בחלק הראשון של היום. טיפה הקדמנו את המאוחר והתנסינו גם בוויקי. התברר שבגלל פשלה של הצוות לא נקבעו אחראים לכיבוד. ג’יי העלה דף חדש לוויקי בו המתמחים התבקשו לרשום מה הם רצו שהוא יביא מקפיצה מהירה לסופר. כדי לתרום לרשימה היה, כמובן, צורך ללמוד כיצד להכנס למצב עריכה בוויקי, והקדשנו זמן להדרכה בנושא הזה. (כבר בתחילת היום המקרן נשרף וזכינו אמנם במקרן חלופי, אבל הוא הוצב קרוב ללוח ושטח הראייה היה די קטן. זה קצת הקשה על ההדרכה, אבל כולנו התגברנו.) לבסוף לא היה צורך לצאת לסופר – מיכל הגיעה ובידיה מספיק כיבוד להשביע אותנו. היה בכך מידה מסויימת של מזל היות ומספר מתמחים התנגדו לקפיצה הזאת של ג’יי. אבל ממילא העיקר היה הכניסה למצב עריכה בוויקי, וזה אכן הושג.

אחרי ההפסקה (והכיבוד) המשכנו בוויקי. נילי הציגה את המודל של גילי סלמון (שלבים בהתפתחות של המורה המקוון), ותיאור והמחשות של המודל הזה הופיעו בוויקי שלנו, כך שהיה צורך להכנס שוב לוויקי על מנת לעיין במודל ולבחון אותו. הועלו מספר תגובות לשלבים השונים, ואלה, כמובן, דרשו עריכה בוויקי. כך יצא שזכינו במפגש הזה בדי הרבה התנסות בכלי.

אבל כמובן שאין זה הסוף – לא מבחינת ההתנסות ב-Moodle, וגם לא בוויקי. המשך יבוא.

אחרי ההפסקה הראשונה נילי שוחחה איתנו על הפרויקטים שלנו. חילקנו דף המתאר את האפשרויות לפרויקט והדגשנו שכבר צריכים להתחיל לעבוד (אם עדיין לא התחלנו). לקראת סיום המפגש הזכרנו גם שבסביבה של בלוג הקורס פתחנו מרחב שבו כל אחד מאיתנו יכול (נו, הבה נגיד "מתבקש") לדווח על הכוונות שלו לפרויקט. אם נעשה זאת, אחרים יוכלו לקרוא את הכתוב וגם להגיב, כאשר התגובות עשויות לעזור לנו לחדד את הרעיונות. אולי היה זה יותר מדי לצפות שזה יקרה במשך השבוע, אבל תמיד אפשר לקוות.