נוב' 27 2008
סיכום המפגש הרביעי – 26.11.08
הדגש בהרצא של שרה שמעוני היה על תכנון לימודים. אפשר היה לחשוב על איך ההיבטים הפדגוגיים עליהם שמענו משרה משתלבים עם ההתפתחויות החברתיות-טכנולוגיות שעוזי תיאר במפגשים הקודמים. מכיוון שכולנו מורי מורים, המושגים והרעיונות לא היו לנו זרים, אבל שרה הצליחה לעשות סדר בין הגישות השונות והחולפות, וגם לחדש (לי חלפחות). היה מרענן לשמוע שניתן לתכנן את הלימודים לא רק על בסיס רציונאל פדגוגי או "תיאוריה מאחורי", אבל גם מתוך חזון, או סביב אירוע מעניין. עלינו להיות מודעים לתרבות ממנה "צומחת" יחידת לימוד, העיתוי בו אנחנו עושים את הפיתוח ובו נלמד אותה, וקהל היעד אליו היא פונה. כמו-כן, שרה הציגה את החשיבות של שאלות-על שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, כמו "מה מעבר ל…?" – מה תוכנית זאת או אחרת נותנת מעבר למה שקשור בה באופן ישיר.
מושג נוסף שהוזכר הוא לכידות – alignment – במיוחד לשלישייה הוראה-למידה-הערכה. שלושת המרכיבים האלה בלתי נפרדים זה מזה, וצריך לדאוג שאנחנו מעריכים מה שנלמד, גם מבחינת התוכן וגם מבחינת הדרך. המילה "לכידות" עלתה גם בקשר למרכיבים שהיום מתלווים להיבטים התכנים והפדגוגיים של תכנון לימודים: כגון היבטים פסיכולוגיים, פילוסופיים, כלכליים, ועוד. ראו את הדיאגראמה המצורפת. שלוש גישות נוספות עליהן שמענו, ושהיו חדשות עבורי היו: גישה לתכנון לימודים כנרטיב, כשיח, או כאירוע. בכל תוכנית לימודים, או בכל תכנון של יחידת לימוד, או אפילו של שיעור בודד יש סיפור שונה ודמויות שונות. הסיפור משתנה בהתאם למי מספר אותו. שרה הדגימה את חוזק הגישה של תכנון לימודים כנרטיב: מה ניתן ללמוד כשמבקשים מאנשים שונים לספר את "סיפור התוכנית" שלהם.
כדי להמחיש את הרעיונות שהיא הציגה לנו בהתייחס לטכנולוגיה, שרה הביאה דוגמאות של שני פרויקטים: עולמון בנושא מדעי הטבע, סימולציה של גינון בשטח בעיתי לגידול צמחים, ודוגמאות של "חקרשת" (WebQuests). שתי הדוגמאות מראות כיצד ניתן לנצל את הכוח של המחשב כפרטנר לחשיבה. ניתן לראות דוגמאות באתר של ברני דודג’ או באתר של טום מרץ. כמו-כן, הוספתי קישורים לאתרים באנגלית ובעברית בדף "קישורים" בבלוג שלנו. נעסוק בנושא זה בהמשך הסמסטר.
בחלק השני של הבוקר, משה ונירה הציגו את הפרויקטים המתוכננים שלהם. שני הפרויקטים משלבים את התקשוב עם תחומי דעת: פרקי אבות (משה), ואומנות (נירה). משה הציג דרך ללמד את פרקי האבות בשילוב מספר סביבות וכלים של Web 2.0 (בלוג, וויקי, תיוג). הצגתו הכניס אותנו לסימולציה של הגישה וכך הוא המחיש את התרומה של השיתופיות ללמידה הנושא. (מעניין שהפעם הסימולציה הייתה פנים אל פנים, וה"מציאות" תהיה וירטואלית!) נירה הציגה את הפרויקט שלה ושיתפה אותנו בקשיים שלה לשלב בלוג קבוצתי ביחידת ההוראה שלה. הקשיים נובעים מבעיות טכניות, ומכיוון שהבעיה בוערת (כבר התחילו לעבוד), היא שוקלת לחזור לקבוצות דיון כסביבה ליחידת לימוד הזאת. אני אישית מודה למשה ולנירה על האומץ להציג תוכנית ראשונית – design still in process. ההצגות של שניהם והדיון סביב הפרויקטים שלהם אפשרו לנו לחבר בין הרעיונות ששמענו בבוקר למשימת הפרויקט האישי. יש לקוות שכל אחד התקדם שלב נוסף בתכנון הפרויקט שלו, וניראה בקרוב בבלוג את התרגום משלב החשיבה למעשה. אני אישית סקרנית לקרוא מה כל אחד מתכנן.
סיימנו את היום במעבדת המחשבים. ג’יי הבהיר כמה נקודות שהיו לא ברורות בקשר להתמצאות בבלוג. שרה (שרירא) הסתובבה בין המשתתפים והיה לה כיף לראות שכל אחד מסתדר עם הסביבה ומוצא משהו שרלוונטי עבורו. וכפי שעוזי אמר על ההתחלה, אמנם לא באנגלית ולא בדיוק כך, relevance is the name of the game בעידן שלנו.
וכתוצאה מהעובדה שהתייחסתי כל-כך הרבה שלי לעניינים הקוגניטיביים-פדגוגיים, לא הזכרתי את הכיבוד (שהיה מעל רק כיבוד), של ילנה ושל ציפי. תודה לכן! בלי זה, לא היינו יכולים ביום כזה עמוס!
3 תגובות לפוסט “סיכום המפגש הרביעי – 26.11.08”
עוד בעניין חקרשת, אם באופן מוצדק או לא, הופעתם של כלי Web 2.0 לתוך הנוף האינטרנטי החינוכי דחקה את כלים ותיקים כמו ה-WebQuest הצידה, והוא לא זכה להתייחסות רבה (אם כי אין זה אומר שלא השתמשו בו). מורים שנשארו נאמנים ל-WebQuest חיפשו דרכים להצעיר או לרענן אותו, באמצעות כלי Web 2.0. מרמר מעניין בכיוון הזה נכתב בשנת 2007 על ידי תומס מרץ – Reivisiting WebQuests in a Web 2 World
ג’יי, בתור אחת שמדגימה את מודל ה- WebQuest לסטודנטים שלי בקורסי מחשבים, אני מאד מודה לך על המאמר הזה. חוץ מזה שהמאמר מדבר על חקרשת מתוך הפרספקטיבות של נושאים פסיכולוגיים הקשורים לפדגוגיה, כגון מוטיבציה ורלוונטיות, אוטונומיה של הלומד, וקוגניציה (ביחס לאדם בעולם מקושר, ולכן עם זיקה לרעיונות של דאונז וסימנז שפגשנו, במיוחד בהרצאה של שרה פיינגולד), הוא מתייחס לאופנים בהם ניתן לשלב בחקרשת, סביבות כמו בלוג וויקי, וכלים כמו Delicious ו RSS. היה לי מעניין לקרוא שהרבה מהפעילויות המבוססות אינטרנט של העבר לא נתפסו כרלוונטיות על ידי תלמידי בי"ס:
Pew Internet & American Life Project’s “The Digital Disconnect,” gives voice to student dissatisfaction, “For the most part, students’ educational use of the Internet occurs outside of the school day, outside of the school building, outside the direction of their teachers”. The report continued, “Students repeatedly told us that the quality of their Internet-based
assignments was poor and uninspiring” (Levin, Arafeh, Lenhart, & Rainie, 2002).
הציטוט הזה מלווין ושות’ עונה על שאלה שאולי חלק מאתנו שאלנו את עצמנו: למה כל המאמץ הזה לקראת אימוץ כלי Web 2.0 ? למה דגש זה בקורס שלנו כאן? האם יש בסיס פדגוגי שדוחף את השינוי (שלפעמים ניראה כמו מרוץ להשיג את הכי חדש, הכי in), במיוחד כאשר שרוב המורים עוד לא התחילו לשלב כלי Web 1.0 בהוראתם? בכל אופן המחקר המצוטט מצביע על הבעיה ונותן התחלה של תשובה על ה"למה".
כמו-כן אני סקרנית לדעת יותר על PLE (Personal Learning Environment) אליו מרץ’ מתייחס במאמרו:
Finally, a third main publication software forms the basis for student use. The only example available as open source software is called elgg (http://elgg.org). Elgg provides an early version of an environment that will become a core of teaching and learning in the next decade. Much like MySpace, elgg provideseach user with a blog, RSS feed reader, file upload portfolio, tagging to facilitate social networking and a method for users to easily form communities around shared interests. Although the developer base is not nearly as robust for elgg as for WordPress, the elgg roadmap identifies integration of elgg with a content management system (Drupal.org), Wikimedia and Moodle (course management system) using a single user sign-on. If this materializes, or another group makes a
similar project with these features, education will begin to have a comprehensive environment that can fundamentally alter the teaching learning process.
סביבה שמאחדת מספר סביבות וכלים של Web 2.0 שווה בדיקה אני חושבת.
בכל אופן, הוספתי את המאמר הזה לקריאה מוצעת לסטודנטים שלי בקורס הסבה בסמינר הקיבוצים, במיוחד לאור העובדה שנושא WebQuest הוא על הפרק בתוכנית שלנו.
[...] סיכום המפגש 26.11.08 [...]