ארכיון אדיורשת

עכשיו סוף סוף רואים.....או הקשר בין לאונארדו דה-וינצ' לטבלה המחזורית של מתודות ויזואליות
.
כן, גם אני בין המעריצים והמעריצות של לאונארדו דה וינצ'י איש הרנסנס אשר דמותו הייחודית, עוררה את סקרנותי. לצד מיטתי – שוכן דרך קבע הספר "כיצד לחשוב כמו לאונרדו דה-וינצ'י שכתב מייקל ג'יי גלב בעקבות פענוח המחברות שהשאיר אחריו האמן .
בספר מוצגים שבעת העקרונות אשר לדעת מייקל גלב, הנחו את לאונרדו והביאו לשלל תגליותיו, המצאותיו , פסליו וציוריו.

ואלה שבעת העקרונות:
עקרון הסקרנות, יש להיות סקרניים כל הזמן, עקרון הראיה מתוך התנסות, עקרון החושניות: חידוד כל החושים, חוויה באמצעות חושים רבים, עקרון העמימות: הנכונות לקבל פרדוקסים וחוסר ודאות, עקרון האמנות/מדע פיתוח האיזון בין אמנות למדע ובין היגיון לדמיון עקרון הקשר: בין ראיה מערכתית וכוללת לבין הפרטים השונים וגם עקרון טיפוח הגוף.

אבל מה הקשר בין הקדמה מלומדת זו לטבלה המחזורית של מתודות וויזואליות?
וקודמת לכך השאלה – מהי הטבלה המחזורית של מתודה ויזואלית?
המונח 'טבלה מחזורית' – מוכר וידוע וניתן אף להניח שכך גם המונח 'מתודה ויזואלית'.

יותר ויותר אנו נחשפים להצגה גרפית ויזואלית של נתונים, מידע, תהליכים מבנים ותיאוריות. ובכל פעם שאני נחשפת להצגה יוצאת דופן של מידע אני נפעמת מחדש כיצד משפיעה ההצגה הויזואלית על בניית הבנה אחרת טובה יותר מזו שהייתה לי.
זאת מבלי לשכוח גם 'הצגות' פחות מוצלחות של נתונים רבים מידי. שנאמר 'מרוב עצים לא רואים את היער' .
עודי משוטטת בין הפורומים השונים כך סתם בחופשת הקיץ, לראות מה חדש (שהרי זמני בידי), נתקלתי בקישור ששלח Bev מ- ITForum בנושא: periodic table of visualization methods
http://www.visual-literacy.org/periodic_table/periodic_table.html
סקרנית כתמיד (עיקרון מס' 1)...קליק ולפני נתגלתה הטבלה המחזורית או אולי טעות בידי?



מקסים! נסו – עברו על הטבלה עם העכבר ותראו את המידע בכל תא ותא.
שימו לב לחלוקה לנושאים/צבעים – פשוט מדהים! (עיקרון מס' 5 אומנות ומדע ועיקרון מס' 6 – הקשר בין פרטים ומכלול)
ובעודי יושבת מוקסמת מול הטבלה ועימי עוד 2,3 ....30,40 אנשים בפורום שאף הם נכנסו את הטבלה וכמוני אף הם מתפעלים '
כותבת אניטה: What a brilliant achievement
ומצטרפת Petti (שאף היא בחופשה...) ואומרת
"I couldn't agree more. It's AWESOME!!! (My husband, who is an electengineer, has been playing with this for hours. And we are on vacation!!!)"

ובטרם סיימתי לחקור את הטבלה וBev שולח 2 קישורים נוספים מאתר Visual Literacy.org -

http://www.visual-literacy.org/pages/documents.htm

http://www.visual-literacy.org/pages/demo.htm


ושוב הסקרנות מובילה אותי לאתר חדש – קורס שלם מאורגן להפליא וכל כולו בנושא:
Information Visualization או בקיצור InfoViz. ושימו לב – על איזה פלטפורמה נבנה הקורס – כמובן – moodle.
קורס מובנה עם סדר וארגון והמון המון יצירתיות (עיקרון מס' 2 הראיה ועיקרון מס' 3 החושניות) ובעיקר מקור יסודי ומקיף לנושא שהוא חשוב מאוד בתהליך הפיתוח שאנו עושים.
אז כן – סוף סוף רואים! ויש קשר בין לאונרדו דה- וינצ' והטבלה מחזורית של מתודות ויזואליות.
ורק נותר לבקש להאריך את חופשת הקיץ בחודש נוסף על מנת לסיים לעבור על כל המידע העצום ורב....
מצד שני, ביודעי את אופי מקום עבודתי, אשר בו רמת העמימות גבוהה למדי, נדמה לי שעדיף לרכז את כל הלינקים שהתפרסמו בפורום, במקום אחד לשימושכם בזמנכם החופשי

• Visual Literacy Org Demo Courses: http://www.visual-literacy.org/pages/demo.htm
• Chris Wallace: http://www.cems.uwe.ac.uk/xmldb/rest/db/Visualization/index.xql
• International Visual Literacy Association, Resources: http://www.ivla.org/resources.htm
• Visual Complexity: http://www.visualcomplexity.com/vc/
• History Shots: http://www.historyshots.com/store.cfm?s=sas
• Adobe Visual Literacy Paper (pdf): http://www.adobe.com/uk/education/pdf/adobe_visual_literacy_paper.pdf
• Pomona College’s Visual Literacy Project: http://www.pomona.edu/Academics/courserelated/classprojects/Visual-lit/intro/intro.html
• UC-Davis Visual Literacy Project: http://trc.ucdavis.edu/?page_id=823
• Univ. Texas Resources: http://www.gslis.utexas.edu/~vlibrary/edres/pathfinders/atos/
• Jake’s Visual Literacy Resources for Teaching and Learning: http://www.jakesonline.org/visual.htm
• Websites compiled by Sue LeBeau: http://suelebeau.com/visualliteracy.html
• PacBell’s Visual Literacy Resources for Teaching: http://www.kn.pacbell.com/wired/21stcent/visual.html
• Some ERIC digest resources: http://www.ericdigests.org/2003-1/visual.htm

מיכל גלעדי

כאילו סתם במקרה קבלתי 'ציוץ' ב twitter מחברה טובה אשר הובילה אותי לקישור מעניין.
מזה זמן מה שאני עוקבת אחר המושג 'mind map' כמו גם אחר היישום שלו בתהליכי הלמידה (אם זכרוני אינו מטעה אותי, מנוע החיפוש 'קופריניק' נבנה אף הוא המקור במודל של mind map ). בהקשר זה מצטרפים מילות מפתח כגון: Brainstorming, Concept map, Semantics, visualize, structure ועוד.

אני מחפשת אחר דרכים ואפשרויות 'למפות' את המידע/ הלמידה ולארגן כל זאת במטרה להפיק תובנות חדשות.

בהקשר זה, אני מנסה 'לצוד' תוכנות מתאימות למטרה זו.

וכך נמשכתי לכלי הבא: mindomo ולכותרת הפרויקט שהכינה :

Maria Andersen - Using the Internet to spice up your Math class.


הקישור שנפתח הזכיר לי צילום ממושך של פריחת הניצנים בשיח ורדים (24 שעות לפחות), ולאחר מכן הקרנה מהירה של שלבי הפריחה.



הקליקו על סימן הפלוס בסמוך לכל 'ניצן' (קטגוריה) ופיתחו בהדרגה את אפשרויות 'התיבול' של שעורי המתמטיקה.



אפשר גם להקליק בפינה העליונה למעלה על מספרי 1, 2, ו-3 אשר מרחיבים את היריעה.

http://www.mindomo.com/view?m=38cc4f6a467acbfde4be796e68399450

שבוע טוב

עובדה ידועה לכל היא, שפוסטים רבים נכתבו עד כה בבלוגים וישנן אין ספור הודעות בפורומים שלא לדבר על ציוצים רבים 'שנשמעו' ב- twitter .
לעיתים קרובות אנו מרגישים שאנו פשוט 'טובעים' בעושר 'השיח' הזה.
אני למשל, מזמן הבנתי שאין סיכוי שאצליח להשתלט על כל הפרסומים, גם אם נרשמתי ל- delicious או שיש לי google reader ו- RSS.

ב- 2009 אני ממקדת את חיפושי אחר כלים אינטגרטיביים כדוגמת הכלי/יישום הבא: WhosTalkin
זה הוא למעשה מנוע חיפוש ממוקד יישומי Web2.0 ורשתות חברתיות למיניהן.
היישום מאפשר למשתמשים לערוך חיפוש אחר שיחות המתנהלות בכלים שונים כגון טוקבקים, בלוגים, twitter ועוד (הרשימה ארוכה למדי).

כתבתי למשל את השם Ashkelon וקבלתי את התוצאות הבאות:

<




בדוגמה זו, החיפוש התמקד בבלוגים. יכולתי לבחור באופציה של 'חדשות' 'תמונות' ולקבל בדרך זו את מקבץ השיחות אחר שמתקיים שם.

'ומהו השימוש הפדגוגי של יישום זה?' - בוודאי תשאלו.

עבורי זהו כלי עזר לתלמידי בפרוייקט ההסברה: 'ישראל מתקוונת אליך ' המרכז עבורם 'שיחות/תגובות' ברשת ולפיכך מקל עליהם את הנגישות לאותם 'קולות'.

התלמידים בפרויקט, נרתמים לפעילות הסברה מקוונת במאבק על תדמיתה של מדינת ישראל. הם מגיבים לאירועים בזמן אמת, כותבים כתבות בנושאים כמו הקונפליקט הישראלי- פלשתינאי, הישגים של מדינת ישראל בספורט, במדע, תרבות ואמנות (באנגלית ובשפות נוספות). יוצרים קשרים ומנהלים דו שיח עם בני נוער מכל העולם במטרה לספר להם על החיים בישראל.

Whostalkin הוא יישום חשוב עבורם, ובעזרתו הם יכולים לייעל את דרכי התגובה שלהם.

האמת קל לי לדמיין שימוש ביישום זה גם במקצועות נוספים למשל – אזרחות וספרות.

ושיהיה לנו רק יום שקט,

מיכל גלעדי

שלום לכולם,

נתקלתי ביישום קטן, חביב, חינמי ובעיקר נותן מענה לכיווץ מצגות PP והפיכתן לקבציי flash .

ליישום קוראים iSring.

הורדתי את הגרסה החופשית ובתוכנת ה- PP שלי נוסף סרגל קטן:

לחיצה קצרה על Quick Publish וכל השקפים במצגת מומרים לקובץ פלש.

עפ"י הפרסום באתר היישום מכווץ קובץ PP שגודלו 43mb ל- 1mb

הדגמה קצרה ליכולות התוכנה בקישור הבא:

http://www.ispringsolutions.com/quicktour.html

עד כה למדתי שהאנימציות ומעברי השקפים, עוברים כהלכה.

קיימת גרסת PRO בתשלום (לא דרמטי) ואני ממליצה לשקול רכישה של התוכנה בגרסה זו.

מומלץ בחום לכל מי שמכין מצגות 'כבדות'.

מיכל

רגע לפני שאנו חוזרים לעבודה ומאחורינו חגי ראש השנה וחופשת סוכות, אני רוצה לספר לכם על מצגת יוצאת דופן בה נתקלתי – מצגת של לא פחות ולא יותר מאשר 190 שקפים אשר הועלתה ל- slideshare!
זו לא טעות בהקלדה למצגת מאה ותשעים שקפים!

לא היה עולה על דעתי להקליק על הקישור הנ"ל, אלא שההפניה הוצגה ע"י George Siemens שאת פרסומיו למדתי להעריך ואת הבלוג שלו אני קוראת באופן קבוע.

וכך התודעתי למצגת יוצאת הדופן ולנושא אשר אני מניחה יעניין גם אחרים בפורום זה.

המצגת ליוותה את ההרצאה שנשא פיטר טינברגר (Peter Tittenberger), מאוניברסיטת מינטובה, קנדה וכותרתה e-learning: promises and practices בכנס e-Technology שהתקיים ביום רביעי האחרון (15 לאוקטובר) בירדן (אכן כך, הכנס התקיים אצל שכנינו ממזרח ומומלץ להסתכל גם על הנושאים שהוצגו שם).

הנושאים המוצגים ע"י פיטר אינם חדשים, עומס המידע, פתיחות כאידיאולוגיה והרגלי הלמידה של התלמידים/סטודנטים כיום. גם בשאלה ' כיצד כל זה משפיע על ערכים ועל החינוך הפורמלי? ומהו התפקיד שיש ל- elearning בהקשר זה?' – אין חידוש.
המיוחד במצגת – היא הדרך בה בחר פיטר להציג את הדברים, שפע המידע הדוגמאות ולבסוף המסקנות אליהם הוא מגיע.

המצגת מורכבת מ- 5 חלקים :
- משמעות של עומס המידע
- משמעות פתיחות כאידיאולוגיה
- דמות הלומד של היום
- הדרך בה מתמודד החינוך הפורמלי
- למידה אחרת בעידן web2.0

המצגת נפתחת בשפע של דוגמאות המשקפות את 'עומס המידע' (information growth ). 'שפע זה, לאן הוא מוביל'? שואל פיטר ותשובתו: לביזור, דמוקטיזציה, שינוי במושג 'לדעת'. מילים כגון ערפול, ערבוביה, מגוון, בלגן וללא גבולות, מתארים מצב כאוטי זה.

ובנושא של פתיחות כאידיאולוגיה (“… information wants to be free …” Stewart Brand, (1984 מציג פיטר את המגמה של קוד פתוח בצד תוכן חופשי ו- Open teaching.
לדוגמה ההצהרה שנחתמה ממש לאחרונה ע"י 170 ארגונים מכל העולם

“everyone should have the freedom to use, customize, improve and redistribute educational resources without constraint.” (The Cape Town Open Education Declaration, October 1, 2008 )

ודוגמאות רבות לתוכן חופשי מגופים בעלי שם כגון MIT , UNESCO ,OECD, Curriki Merlot ועוד.

את הגורם השלישי – הרגלי הלמידה של התלמיד/סטודנט היום, פותח פיטר בתיאור של זה התלמיד יליד 1990 אשר בלידתו ....נולד גם ה-www ועד הגיעו בימים אלה לאוניברסיטה (בחו"ל כמובן, אצלנו הוא בדרכו לצבא), שפע של המצאות כגון: yahoo , google, youtube, blogs, wikis, iTunes, Mozilla Firefox וכו' נוצרו.

את ביקורתו על החינוך הפורמלי, מציג פיטר בחלק הרביעי של המצגת. אל מול 'ההבטחה' של החינוך הפורמלי – מוצגת המציאות:
"The practice Formal education puts boundaries on knowledge – courses circumscribe what has to be learned". (slide 141)
"students are increasingly adopting the tools and strategies for informal learning within formalised educational settings.” \"a widening of the gap between the culture of the educational institutions and the culture of learners' lives outside school\" (slide 147)

בחלק האחרון של המצגת מתמקד פיטר בתפקיד שיש ל- elearning .קטע זה של המצגת אשאיר לכם דווקא לחקור לבד (לפחות אלה אשר הצלחתי לעורר בהם את הסקרנות)

ורק לסיכום כמה מילים על האיש מאחורי המצגת.
פיטר טינברגר עומד בראש ה- Learning Technologies Centre (LTC) באוניברסיטת מינטובה, קנדה מאז 2005.
זהו מרכז לחדשנות בתחום ה- elearning העוסק במחקר ופיתוח תוכנות, תכנים כולל תמיכה מחלקות שונות של האוניברסיטה.

פיטר היה מעורב במספר פרויקטים אחד מהם הוא Curriculum Mapping Software.
ומי מכם אשר עשוי לפגוש בו ביום מן הימים הנה תמונתו:

שנה טובה לכלום,

מיכל גלעדי
פיתוח תכנים אורט ישראל
www.israel1.org

לא אטעה אם אומר שהסיכוי ששמעתם על Zotero הוא קלוש.
מאחר וזהו אוצר של ממש לסטודנטים ואנשי מחקר, חשבתי שיהיה זה נכון לשתף גם אחרים בגילוי זה.

בעוד אני עסוקה בארגון וסידור (ובעיקר מחיקת מיילים), מתיבת הדואר שלי ב- outlook, התעוררה סקרנותי למקרא שאלתו של Beverley Ferrell (או בקיצור,( Bev המנהל את פורום ITFORUM על תוכנת הקוד הפתוח – Zotero .

מהי Zotero ?
חיפוש מהיר בגוגל מעלה את הציטוט וההסבר הבא מאתר הפרויקט על Zotero :
"Zotero [zoh-TAIR-oh] is a free, easy-to-use Firefox extension to help you collect, manage, and cite your research sources. It lives right where you do your work — in the web browser itself."

מי מכם אשר עסק ו/או עוסק במחקר, יודע עד כמה מתסכל ומתיש לאסוף ולארגן את כל המקורות למחקר בין אם זה בעבודה 'קטנה' התזה לדוקטורט, מאמר או עבודה סמינריונית.
אישית, סבלתי משעות רבות אותן נאלצתי שהשקעתי בכתיבה נכונה ומדויקת של רשימת המקורות עם כל הגרשיים הפסיקים, אות ראשונה של השם הפרטי לפני או אחרי שם המשפחה וכו'.
חלקכם העסוקים כרגע במחקר מכירים קרוב לוודאי את תוכנת Endnote אשר בהחלט עונה על הצורך הנ"ל אבל רכישתה כרוכה בהשקעה של כמה עשרות דולרים! (או אולי 'סידור' בדרכים אחרות...)

מכן ניתן להבין כמה שמחתי לגלות אוצר זה. Zotero היא תוכנה לאיסוף, קיטלוג וניהול מקורות מידע שונים, אבל וחשוב להדגיש זאת שוב – אבל... בתוספת מספר יתרונות חשובים:
1. התוכנה משולבת בדפדפן, ובלחיצת כפתור ניתן לצרף כל אתר ודף ברשת לתוכנה. ולא רק דף אחד אלא גם מקבץ של דפים – ניסיתי וזה עובד!
2. ניתן לכתוב ולשמור הערות בצמוד לכל אתר ודף שבחרנו לשמור.
3. ניתן לגרור ולהדביק ישירות ל- word, openOffice או למייל, לערוך סינון לפי תגים ועוד.
4. ו... Zotero היא תוכנה חופשית וכמי ששילמה עבור Endnote, - אני בהחלט רואה כאן יתרון .
בתגובה לשאלה ששאל Bev , עונה לו אחד החברים בפורום:
The tool was introduced by a faculty member and his research student recently and I personally find it is very useful and meet my needs to compile, annotate, and organize the references. Three things I personally find useful:
a) Create bibliography in various styles including MLA, APA and IEEE;
b) Generate report (to show collected references); and
c) Create timeline showing findings in a timeline format (though I find this is limited for now).
הסרטון הבא מציג את התוכנה ויכולותיה
http://www.youtube.com/watch?v=pq94aBrc0pY

בהנאה לכל אנשי המחקר והסטודנטים והמשך חופש נעים
מיכל גלעדי

בבוקר יום ראשון ה-9 לדצמבר 2007, נר שישי של חנוכה, יצאנו חברים ועמיתים בתחום (ICT) לטיול ב- .WEB 2.0 בעיני דומה היה הדבר לטיול בספארי של אפריקה.

רגע ...זה כלל לא היה טיול, אלא יום עיון על ה- WEB 2.0 במרכז מט"ח, יום עיון שכותרתו:

"אם Web 2.0 מנצחת, האם מערכת החינוך מפסידה"? (חברינו ג'יי הורוביץ יצרתי כתמיד נתן לכנס את שמו).

אכן נכון, היה זה יום עיון שכלל הרצאות שהתמקדו סביב מה שכונה כפתרונות ידע (web-2.0) ויישומי קוד פתוח.

הרצאה של דר' אלון הסגל מרצה, חוקר ומומחה בטכנולוגיות ורשתות חברתיות, שהייתה למעשה ההרצאה המרכזית של יום העיון, התמקדה במאפיינים של web 2.0 מחיפוש מידע לפתרונות ידע.

אם כך מה הקשר לטיול ולמה דווקא בספארי שבאפריקה?

התשובה בתחושות שליוו אותי בסוף יום העיון לאחר ההרצאות, הסדנאות והדיון שהתקיים עם קהל המוזמנים.

בפנקס הקטן בו רשמתי את הערותיי, כתבתי את המשפט: "דומה הדבר ליחסים של קרוב אבל רחוק ", וכשקראתי שנית משפט זה, נזכרתי בטיול שעשיתי לפני מספר שנים, בספארי שבאפריקה.

אייך נכנסנו לשטח עם המון סקרנות לראות בעלי חיים, כל החושים התעוררו, העיניים נדבקו לחלון, מחפשות אחר החיות. וכשגילינו חיה מרחוק, ההתרגשות גברה והאצנו בנהג התורן לנסות ולהתקרב יותר ויותר, אם אפשר אולי אף לגעת ממש בחיה.

ומצד שני – הפחד שהתעורר למראה אמא קרנפה, הדוהרת לעברינו ועוד רגע נוגחת את הרכב או סתם מפגש בלתי מתוכנן עם ממבה ירוקה (הנחש הכי קטלני בעולם) וגם עדר פילים גדולים ומפחידים ואנו ביניהם במכונית הקטנה .

והנמשל פשוט הוא:

דר' אלון הסגל, לקח אותי ל'טיול' נפלא ומסקרן בו פגשתי ישומים חדשים שטרם הכרתי.

• פגשתי את twitter , יישום אותו מגדיר Nat Torkington "משהו בין בלוג לתוכנת מסרים כדוגמת ICQ ומסנג'ר". כל הודעה שנכתבת, מופיעה מיד אצל כל מי שרשום (לרוב החברים, המשפחה). 'החיה' החדשה בהחלט מסקרנת בויזואליות, בתזזיות ובדינמיות שלה .
• עשיתי הכרות עם Pipes כלי אשר מקבץ, אוסף ומארגן מחדש את התכנים בו אני עושה שימוש (כגון: del.icio.us, flicker, weblog וכו'). לא חדש אתם בוואדי אומרים, נכון גם ב- i-Google , ניתן לבנות master feed לכל אותם תכנים.
• ומקום מצוין לפגוש מגוון יישומים חדשים של WEB 2.O באתר: Webware.
• פגשתי גם את spotback.com , מערכת דירוג תכנים המותאמת אישית, וממליצה למשתמש תכנים רלוונטיים ע"פ ניתוח היסטורית ההעדפה האישית שלו, תוך שימוש בטכנולוגיות של סינון שיתופי וריבוד מידע.
• וגם את twine המציגה את עצמה כ –
• " "A revolutionary new way to share, organize, and find information מנוע חיפוש סמנטי המנסה להביא להקשרים בין התכנים.

בהחלט מקבץ מסקרן של 'חיות חדשות' ולאחר ההרצאה נמשכתי לנסות 'לראות' 'ולמשש' אותן מקרוב.

ומצד שני – האומנם לכל זה יש משמעות? ושאלת הכנס – כיצד כל זה מתקשר לחינוך?

דר' אלון הסגל מקשר זאת בתשובה לשאלה שהציב : "מה צריך היום הידע ללמד?" - מקבץ יישומי web 2.0 שהציג מראים על הכיוון של 'ניהול המידע' , כלים שונים אשר המכנה המשותף להם הוא הניסיון לקבץ את המידע ולארגן אותו כשניתן יהיה להגיע לתובנה חדשה.

ופה בדיוק אני מתחילה להרגיש את תחושת הרתיעה – את אותן שאלות שבהן לא עסקנו.

למשל: הזיקה בין פרטיות הגולשים והרשתות החברתיות החודרות לפרטיות זו.

שהרי כל זה מתבסס על 'חוכמת ההמונים' על מיליוני הגולשים יחד איתי ברשת החברתית.

כותב על כך עומר טנא, מרצה למשפטים במסלול האקדמי במכללה למנהל, בעיתון TheMarker של היום (11.12.2007), "תחשבו טוב על כל צעד שאתם עושים ברשת החברתית- הוא עלול ללוות אתכם שנים רבות ולקבל משמעויות שאולי אינן נהירות לכם כיום...השרות אמנם ניתן חינם אבל אתם משלמים עליו מחיר".

מהו אותו מחיר? – זאת השאלה שאני כאיש חינוך מנסה להבין.

ובנימה קצת יותר קלה אסיים כאן עם סרטון שבדיוק השבוע קבלתי ונראה לי ממש מתאים לכל אותם 'חיות' חדשות שהכרתי.

http://www.youtube.com/watch?v=fi4fzvQ6I-o&feature=related

אשמח כמובן להמשיך ולקרוא תגובות של חברים ברשת.

אני רוצה לשתף אותכם בחוויותי מכנס "ירושלים לדיגיטציה של המדע והמורשת התרבותית" אשר התקיים ביום שלישי האחרון (20 לנובמבר 2007), בקמפוס ספרא באוניברסיטה העברית, גבעת רם בירושלים.

מזה זמן מה אני מתלבטת ביני ובין עצמי לאלו כנסים כדאי להגיע.

למאן האמת, עייפתי מכנס מו"ח (מחשבים וחינוך). אני חשה שההרצאות והמפגש עם קהל האנשים במו"ח, אינם מאתגרים אותי בעבודתי במרכז הפיתוח של אורט ישראל.

ולכן החלטתי לחפש השנה קהל אחר ותכנים חדשים, אך עם זאת קרובים לתחום עבודתי.

כאשר נתקלתי בתוכנית כנס זה, סקרנותי התעוררה והחלטתי להרשם לפחות ליום הראשון מתוך שני ימי הכנס.

מה משך אותי בתוכנית?

סקרנותי התעוררה למילים חדשות כמו "MINERVA"- פרויקט של האיחוד האירופאי שמנסה לבנות שיתוף פעולה בין מדינות אירופה (ובכלל זה ישראל), בנושאי טכנולוגית המידע והתקשורת (ICT) ולמידה מרחוק (Distance Learning).

למשל פרויקט "MICHAEL" ו- , The European Library , שני פרויקטים המכוונים לדיגיטציה של אוצרות המוזאונים והספריות של מדינות אירופה. ולמילים מוכרות יותר כגון ספריית אלכנסדריה ו – Second Life.

הכנס הציג תוכנית עשירה בנושאים מענינים ובכלל זה פרויקטים רבי היקף העושים שימוש בטכנולוגית המידע והתקשורת.

יום העיון הראשון בו נכחתי - לא איכזב. נהנתי לשמוע את הרצאתו של הארכיטקט מר ריצ'רד ראבנט אשר תיאר כיצד התנהלה התחרות הבינלאומית לתכנון מבנה חדש לביה"ס בצלאל בירושלים בה לקחו חלק 180 מתמודדים מכל רחבי הגלובוס.

בהרצאתו הוא הדגיש כיצד התחרות הובילה להתענינות רבה בעיר ירושלים בקרב קהל המתכננים בנוסף לשפע הרעיונות היצירתיים שהוצגו. בתחרות זכתה - קבוצה של מתכננים צעירים מאיסטנבול.

שתי הרצאות טובות נוספות היו של Bernard Salome על הספרייה החדשה של אלכסנדריה (זו הקיימת פיזית בעיר אלכנסדריה והספריה הוירטואלית), והרצאתה של Jill Cousins אשר נתנה סקירה כיצד מתפתח הפרויקט הארופאי של ספריה דיגיטלית.

נהנתי במיוחד מהחלק השני של היום אשר התמקד בנושא של Second Life.

ד"ר סוזן חזן ממוזיאון ישראל וממארגני הכנס הציגה 3 פרויקטים וזאת בעזרת חבריה ב-SL .

הפרויקט הראשון - המוזאון של ואן-גוך אשר בנה . Milan Brynnerדמויותיהם של ד"ר חזן וחבריה הופיעו על המסך כפי שהם מעוצבים ב-SL (ומכונים (Avatar וכולם בהדרכתו שלMilan נכנסו לסיור בין ובתוך תמונותיו של ואן גוך. http://www.tressis.nl/cases+uk ; בסרטון הבא ניתן לראות דוגמה לסיור שכזה.

http://www.youtube.com/watch?v=ehSeGeBAbzQ&feature=related

הפרויקט השני – הגלריה לאומנות של Xandra Ruttan מסן פרנססיקו CETUS GALLERY) DISTRICT ), בה יכולים אומנים שונים להציג את עבודותיהם. Xandra, הצליח ליצור קהילה של ממש והוא מקיים בגלריה, מפגשים והרצאות אשר הפכו להיות מאוד מבוקשים בקרב קהילת האומנים באזור.

ופרויקט שלישי של - Kaja Lurra המתמחה בבנייה ב-SL ואשר הובילה אותנו לסיור בעיר העתיקה של סטוקהולם, שוודיה.

גולת הכותרת בעיני היה סרטון האנימציה שיצר Robbie Dingo בשם Watch the World'' בליווי המוסיקה של דון מקלין.

"האם יצא לכם שהסתכלתם בציור אהוב וחשבתם לעצמכם...לו יכולנו לשוטט בתוכו להסתכל עליו בפרספקטיבה אחרת אולי אף בשעות שונות של אותו היום", במילים אלה פותח רובי את הבלוג שלו בו הוא מתאר כיצד בעזרת תוכנת Machinima 'יצר ב- SL' את התמונה המפורסמת של ואן גוך, תוך שהוא 'משוטט' בתוך התמונה.

ההתפעלות שלי מפרויקט זה היא לא רק מהיצירתיות האומנותית של רובי אלא ביכולת שהפגין "לחשוב מחוץ לקופסא". האפשרויות הגלומות ב- D3 מזמנות לנו אתגרים חדשים בהוראה ובלמידה ובזמן האחרון אני נחשפת לעוד ועוד פרויקטים מרתקים העושים שימוש בטכנולוגיה זו.

הערה: לאלה המחפשים את התמונה ב- SL היא איננה קיימת מאחר והיה זה רק אמצעי להכנת סרטון האנימציה ומשהושלם הסרטון, נמחקה התמונה ב-SL.

בדיון המרתק שהתפתח לאחר מכן הציגה ד"ר חזן עוד ועוד דוגמאות מאלפות של פרויקטים ב- SL בצד שאלות ודילמות אשר מעסיקות אותנו ביחס לתחום חדשני זה.

לסיכום, עבורי היה זה כנס מאתגר. שבתי לביתי והתחלתי לגלוש לכל אותם אתרים שהוזכרו בהרצאה.

לאתר שהתקנתי את תוכנת SL ויצרתי לעצמי דמות, התחלתי לעשות את צעדי הראשונים בעולם הווירטואלי. אשמח להמשיך רשימה זו ולעדכן אתכם בחווייתי.

הערה האחרונה: עוד אני עסוקה בכתיבת הדברים לעיל, קבלתי במייל הודעה שד"ר חנן גזית מייסד DiGRA ISRAEL הסניף הישראלי הרשמי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב, פרסם אף הוא את חוויותיו מכנס בבלוג אותו הוא מנהל.