ארכיון אדיורשת

כולל, נושאי לימוד, פרויקטים, עבודה ותוצרים למוזיקה של צוות תלמידי מידענות של אוניברסיטת וושינגטין.

תגיות: ראובן ורבר

הים קיימנו את המפגש האחרון שלנו השנה עם תלמידותינו מכיתה ט' בקורס אוריינות מידע בנווה חנה . בדיוק סיימנו פרויקט באזרחות בו התלמידות יצרו קליפ אנימוטו בו הן הביעו מסרים על החיים בישובים בגוש עציון. כל הצוותים הציגו את הפרויקטים שלהן על הלוח האינטראקטיבי בכיתה. על מנת להשתתף ביצירה אנחנו המורים יצרנו קליפ אנימוטו, המסכם את הנושאים השונים שלמדנו השנה ואת הפרויקטים השונים אותם ביצעו התלמידות.

אפשר לראות את מה שלמדנו השנה בעיון בויקי של הקורס שלנו כאן.

לשם מתן "קרדים" נאמר שהמוזיקה של הקליפ נשאל מקליפ שיצרו תלמידי בית הספר למידענות של אוניברסיטת וושינגטון סביב לימודי המידענות והמודל המידעני ה"BIG SIX" אותו אנו מיישמים בנווה חנה. המוזיקה שלהם נשאל מLADY GAGA.

אפשר לראותו את הקליפ שלהם כאן:

תגיות: ראובן ורבר

בשעה שאלפי מורים בעולם עוברים בהדרגה לשימוש במחשבים ניידים להוראה פעילה ולניהול מידע פדגוגי , הרי הגיע מחשב ה-IPAD של חברת אפל לשור הצרכני בעולם. נשאלת השאלה האם הוא בכלל מותאם להוראה וללמידה? תשובות ראשונות מגיעות מאותם מורים ומרצים שמיהרו לרכוש את "הצעצוע החדש" ולהתנסות בו. ההתרשמות הראשונה שלהם מצביעה כי מדובר במחשב שהוא בראש ובראשונה שימושי לקריאת ספרים אלקטרוניים ולקריאת טקסטים דיגיטאליים. מורים ומרצים במקומות אחרים בארה"ב מציינים כי אפשרויות העריכה וניהול הקבצים במחשב ה-IPAD עדיין מוגבלים מאד בגרסה זו ולא ניתן כמעט לניהול את קבצי המידע. גם אם עניין זה ישתפר בגרסאות הבאות , כבר ברור היום כי מחשב ה-IPAD הוא ,בראש ובראשונה, מחשב לצריכת מידע בידורי וקריאת ספרים דיגיטאליים ופחות לניהול מידע אישי. לכן, הוא עשוי להיות פופולארי בקרב תלמידים ובני נוער ופחות בקרב מורים הזקוקים לכלים יעילים לניהול מידע וארגון קבצי המידע.

קישור לסקירה המלאה

link

תגיות: עמיקם סלנט

ההכרזה על היישום החדשני של חברת גוגל Google Wave לוותה בקול תרועה גדולה והיום יש ביקורת בעולם על ישימות של והצורך ביישום מתקדם זה של תקשורת סינכרונית בין אנשים . בינתיים , מתברר כי הפוטנציאל העיקרי של Google Wave הוא לא בתחום העסקי ולא בתחום תרבות הפנאי אלא דווקא בחינוך בכלל ובחינוך הגבוה בפרט. המאמר הנוכחי מדווח על ניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטאות בארה"ב ובאירלנד עם היישום של Google Wave . ממצאי הניסוי מראים כי ניתן להשיג שיתופיות גבוהה ודינאמית במידע וידע בין סטודנטים הלומדים באותו קורס ויותר מכך בין סטודנטים הלומדים בקורסים שונים ומתחברים באמצעות Google Wave לדיון שיתופי או יום עיון שיתופי כולל חילופי מידע סינכרוניים מקבילים בוידאו , טקסטים וקבצים. מתוך הניסוי עולה כי ליישום החדש Google Wave יש פוטנציאל חינוכי וטכנולוגי לעריכת ימי עיון משותפים מסוג Webinars באוניברסיטאות ובמכללות.

קישור

תגיות: עמיקם סלנט

אתמול הוזמנו כל המורים המלמדים בתוכנית ה"ניידים", ומלווים על-ידי מט"ח למפגש עבודה. שהתקיים במט"ח. מעבר להיותו מפגש עבודה, הוא היה מפגש אשר כדברי גלית בר-אל, מנהלת חטיבת "הראשונים" בגני-תקווה, המחיש לנו כי אנחנו כוח מאוד משמעותי. אמנם – כל מורה נמצא לבד בכיתתו, וכל בי"ס מתחבט בשגרת חיי היום-יום שלו, אך כולנו יחד חלוצים המתנסים בתוכנית ייחודית, והגיע הזמן להיכרות אישית בין ה"חלוצים" ובעיקר – לשיתוף פעולה מפרה ומשמעותי.

1. שיתוף פעולה עם מט"ח.

כתבה עדה חן: "השטח – צריך להסביר מהם צרכיו."
שנתיים של שחייה באוקיינוס הסוער, לימדו אותי כי אני זקוקה למגוון מטלות מתוקשבות בנושאים אותם אני נדרשת ללמד עפ"י תוכנית הלימודים. מדוע?

א. כדי לקדם תהליכי חשיבה ומיומנויות מידעניות, יש לדעתי ליצור בכל מקצוע מגוון של משימות, שבהן מוגדר בצורה ברורה היעד אותו רוצים להשיג. רק הליכה מאורגנת ומושכלת אל היעד – תוביל אליו. לעניות דעתי – אלו 2 היעדים המרכזיים של שילוב המחשב בהוראה.

ב. כדי להציע משימות לכיתה הטרוגנית, לתת מענה למצטיינים לצד אלו המתקשים, יש לחבר את המשימה המתוקשבת כך שתיתן מענה למגוון ילדי הכיתה. משימה שמורה אינו יכול להכין מידי שיעור.

ג. הכנת משימה מתוקשבת טובה, מאתגרת, שאף נראית יפה מבחינה גראפית – זו עבודה שדורשת שעות רבות ורצוי בצוות. לא ריאלי לדרוש זאת מן המורים שרובם עדיין מתחבטים בבעיות היכרות עם הטכנולוגיה הבסיסית.

אתמול, בעת הפגישה עם צבייה פיין, ראש תחום ג"ג במט"ח, קיבלנו חומרים מצוינים. ניכר כי כותביהם עמלו שעות רבות על הכנתם: מציאת מקורות המידע, ארגון המשימות וכמובן – עיצובן.

כמובן שכל האמור לעיל – צריך להתבצע גם מול משרד החינוך, אך מאחר ואנו עובדים מול מט"ח, נוח לי להסביר לעצמי, מהו טיב שיתוף הפעולה לו אני מצפה עם מט"ח. כמובן ששיתוף הפעולה הזה גם צריך לכלול הדרכה מקצועית של ראשי התחומים במט"ח עם המורים בכל מקצוע. יצאתי אתמול מהמפגש עם צבייה בתחושה שאכן היה מפגש משמעותי וחשוב, שתרם לי מקצועית.

2. שיתוף פעולה מקצועי עם המורים מבתיה"ס הנוספים במשתתפים בתוכנית הניידים.
שיתוף פעולה כזה, צריך לדעתי להתבצע כך שיתקיימו 4 מפגשים בשנה, רצוי כל פעם בבי"ס אחר. במהלך המפגש, המורים יעבדו בצוותי המקצוע שלהם. הם יצפו בשיעור שיכין מורה המקצוע מביה"ס המארח, כך שלאחר מכן תהיה על בסיס השיעור "הוראת עמיתים". נלמד על הטוב ועל הבעייתי, נציע דרכי פעולה להתמודדות עם קשיים וכמובן נחזק את הרעיונות הטובים שראינו במהלך השיעור. בהמשך המפגש, נקיים למידה משותפת, אולי הכנת משימה מתוקשבת ביחד, היכרות עם חומרי לימוד חדשים, בהנחייתם של ראשי התחומים ממט"ח. כך יזכו גם ראשי התחומים להכיר את השטח מקרוב ולזהות את הצרכים.

3. הקמת מאגר חומרים משותף
ברור כי במהלך 4 השנים נבנו הרבה מאוד משימות לימוד במגוון מקצועות. יש מקום ליצור מאגר מידע, שממנו יוכלו המורים לדלות חומרי הוראה מתאימים לצד מבחנים, ומטלות ביצוע.

מרשים היה לראות אתמול עד כמה גדול מספרם של המורים השותפים בתוכנית זו, למרות שלא כולם הגיעו. . . נראה לי כי זה צריך להיות יעד חשוב לקראת שנה"ל הבאה, בדרכנו לקדם את איכות ההוראה – למידה בתוכנית הניידים שלנו.

תגיות: רותי בן-ישי

תגיות: יישומים ויישומונים

כאימא לבנות בוגרות , אני מקיימת מלחמה יומיומית נגד "שעות הפייסבוק" , אבל בשבוע שעבר גילית פן חדש של סוג ההתקשרות הנ"ל
לצערינו הרב , אימו של אחד התלמידים, בכיתה של הבת שלי , כיתה ה' , נהרגה בתאונת אופניים באיטליה. סיגלית כהן, אימא שהייתה מעורבת בכל הנעשה בכיתה , בועד מגן חובה , את ההודעה קיבלנו ביום שני ב11 בלילה.התלמידים העבירו ביניהם קשר בטלפונים הניידים. ביתי כמו כל ילדי הכיתה התמוטטה, אנו, ההורים,עמדנו חסרי אונים, איך עוזרים להם לעכל את האינפורמציה המחרידה הזאת. מיותר לציין שגם אנחנו היינו בשוק , איך הבחורה האנרגתית, החייכנית , עם החיוך הנצחי לא תהיה יותר. ואז אחד אחד החלו התלמידים להתחבר לפייסבוק, ופשוט דיברו ביניהם על הפחדים ,על הרגשות, על המחשבות , עידו בנה של סיגל התחבר גם הוא , רמת הפתיחות והרגישות הדהימו אותנו ההורים . הדברים שנאמרו בחסות המקלדת והמחשב ,דברים שספק אם היו נאמרים במעמד של פנים מול פנים. עידו מצא דרך לספר לכולם על אימו ולהנציח אותה , התלמידים האחרים עודדו אותו ותמכו בו והאחד בשני. השיחות החלו מייד עם היוודע האסון ונימשכו עד אתמול בערב

במקביל הם גם דאגו כל זמן שעידו רצה שיהיו אצלו ילדים.כל התיכנונים בוצעו גם הם בפייסבוק.
, היום התלמידים חזרו לשיגרה , לספסל הלימודים.( ביום שישי הייתה הלוויה, בבית הספר התלמידים קיבלו תמיכה של אנשי מקצוע ). אין ספק שהפייסבוק שיחק תפקיד מרכזי בהתמודדות של התלמידים עם האסון. כל ההורים הופתעו מהדברים שנכתבו שם. מהפתיחות , מהרגישות ומהבגרות שהפגינו הילדים שלנו ,בני ה 11

ההורים – כך אני מבינה יותר ויותר במהלך הזמן שחולף, הם שותפים מאוד חשובים ומשמעותיים בפרוייקט ה"ניידים" שלנו.

ראשית - הם אלו המתבקשים לרכוש את המחשב. זו לא בקשה פשוטה, בהתחשב בעובדה שמדובר ב"כלי לימודי" שעלותו גבוהה לכל הדעות, ללא כל פרופורציות לעלויות אחרות – ספרים, מחברות, "סל תרבות" שנתי וכו'.

שנית - הם למעשה נותנים לצוות החינוכי את הזכות להוביל מהלך של שינוי דרכי ההוראה – למידה, תוך שהם מאפשרים לנו להתנסות על ילדיהם, שהרי אנו "חלוצים". אין תוכניות כתובות וסדורות, אין הוכחות חד משמעיות כי הוראה חדשנית זו היא אכן מענה נכון לרצוננו המשותף (של המורים וההורים), לעניין, לאתגר ולהוסיף בינה ודעת לילדים.

שלישית – אנו משנים למעשה את כל תרבות הארגון של ביה"ס. לא עוד טלפונים להורים, לא עוד מכתבים, פתקים ואפילו – משתדלים כי לא עוד טפסים בנושא טיולים, הצגות או הזמנות ליום הורים. הכל אמור לעבור בתקשורת אלקטרונית, דרך המייל או באמצעות הודעות בקמפוס.

אשר על-כן, נראה כי עלינו להשקיע מאמצים נוספים בעבודתנו. מאמצים רבים בשיתוף ההורים, בגיוס "דעת הקהל", בהצגת עבודתנו.

ההתלבטות (במקרה הטוב) וההתנגדות (במקרה הפחות טוב) נובעת מכמה סיבות, אותן זיהינו במהלך השנים:

א. מחיר המחשב.

ב. משקל הילקוט.

ג. החשש כי הילדים "מתמכרים" למחשב, שכן מספר השעות בהן יעבדו עם הכלי – יעלה לאין שיעור, בעקבות הבאתו לבי"ס..

יש המתנגדים באופן אקטיבי, יש המתנגדים באופן פאסיבי, יש מי ש"זורמים" איתנו – למרות שאינם יודעים בדיוק מה השינוי שחל בדרכי ההוראה – למידה המתרחשות עתה בחדרי הכיתות ובעולמם של הילדים. ויש כמובן את הקומץ החשוב והיקר – של הורים התומכים ברעיון ומשמשים "רוח גבית" חזקה ומשמעותית לצוות בי"ס.

ההורים המתנגדים נחרצות – פעילים בישוב הסמוך ליישובנו. הם אף הגיעו עד ועדת הכנסת, אשר הקדישה את אחד מדיוני חודש ינואר לנושא. (פרוטוקול מס' 143 מתאריך 19.1.2010 שעה 11:00).

ההורים התומכים בנו באופן אקטיבי, הם קבוצה יקרה וחשובה, המלווה את הפרוייקט בבית הספר מיום שעלתה היוזמה, עוד חודשים רבים לפני שהגיעו המחשבים הראשונים לבי"ס. הם השקיעו שעות רבות מזמנם ל"הכשרת הלבבות" ואף עברו בבתים וסייעו למשפחות בנושאים טכניים של חיבור המחשב לאינטרנט. כיום, אנו מקיימים איתם פגיישת על בסיס קבוע, אחת לשלושה שבועות בשעות הבוקר. זו פגישה הנמשכת כשעתיים, ובמהלכה אנו מתחבטים יחד בבעיות העולות מיישום הפרוייקט.

הקבוצה המשמעותית אליה אנו שואפים להגיע, היא קבוצת הרוב. שאינם פעילים. חשוב לנו כי יכירו את התוכנית מקרוב, שיראו כיצד מתנהלים שיעורים בהם נעשה שימוש בניידים. חשוב לנו כי יהיו שותפים שלנו באשר לבעיות העולות מן השימוש ברשת. (אלימות, פרטיות, חשיפת מידע, אתיקה, שעות הגלישה וכו').

כיצד משתפים את ההורים?

הרעיון שהעלינו באחד המפגשים המשותפים עם ההורים, היה להזמין את ההורים בכיתות הניידים להרצאות, מפי מומחים בתחומים שונים הקשורים למחשבים.

ההרצאה הראשונה – התקיימה בשעות הערב, ועניינה היה אתיקה ברשת. מספר ההורים שהגיע היה מצומצם, אך ההרצאה – שהפכה לשיחה הייתה מעניינת והציפה בעיות איתן מתמודדים ההורים. הם דווקא העלו את בעיית שעות הגלישה של הילדים (כמות, שעות מאוחרות בלילה וכו'). ושוב חידדנו לעצמנו, כולנו המבוגרים – עד כמה חשוב לשים לילדים גבולות .

ההרצאה השנייה – התקיימה ביום ששי בבוקר, מיד לאחר שההורים הורידו את הילדים בבי"ס. כנראה שהעיתוי היה הרבה יותר מוצלח, שכן הפעם הגיעו כ – 25 הורים. את ההרצאה, העביר אחד האבות התומכים הנלהבים בפרוייקט. הוא העביר הרצאה מרתקת שלוותה במצגת, בנושא האתגרים והסכנות המצפים לנו ב"פייסבוק". ההרצאה נשאה מסר חד משמעי: המחשב – הוא עולמם של הילדים, ההתנגדות לכלי – אינה רלבנטית. חשוב להכיר אותו וללמד את הילדים באופן אקטיבי, כיצד להיזהר ולהתנהל בו נכון, לצד הפקת תועלות מקסימליות מן הכלי הזה שילך ותפוס מקום מרכזי בעולמו של כל מבוגר במהלך המאה ה – 21.

עתה – אנו ניצבים בפני אתגר נוסף: פתיחת מספר שיעורים להורים, במהלך שבוע שלם. הרעיון הוא – כי בכל יום יוצאו להורים 2 שיעורים בשעות הבוקר, אליהם יוכלו להיכנס ובהם יוכלו לצפות, על-מנת להכיר מקרוב את העשייה הפדגוגית הנעשית בכיתות הניידים.

תגיות: רותי בן-ישי

.

מה כבר יכול להוסיף המחשב הנייד בשיעור תנ"ך מחר?

ישבתי מול המחשב, מוטרדת, שלא לומר כמעט מיואשת. כבר למעלה משעה אני מחפשת כל מיני "חומרים, ברחבי הרשת, על השופט ,עתניאל בן-קנז". מה שאני מוצאת – נראה לי משמים ומאוד לא אטרקטיבי עבור תלמידי כיתה ח'. ברור לי גם ש"עתניאל" יקירי – ממש לא מעניין את תלמידי. . .

שוב ושוב, חוזרת אלי המחשבה, כי הדרישה – בקשה מן ההורים לקנות "ציוד לימודי" באלפי שקלים, בדמות מחשב נייד, היא דרישה שאני אישית מחוייבת להצדיק אותה מידי שיעור.

במקביל – אני מבינה כי גדולתו של המחשב היא האפשרות להפעיל באמצעותו את התלמידים. אלא שהרעיון היפה הזה – לא תמיד מוצא חן בעיני תלמידים, שחלקם לפחות מעוניינים להמשיך ולהתנמנם במהלך השיעור. . . .

למחרת, אני מגיעה לכיתה לשיעור. יוצאת למסע בעקבות עתניאל בן-קנז. מסע – שאת תחילתו אני יודעת, אך את ההרפתקאות בדרך ואת סופו – ממש לא. .

מה תפקידו של שופט תנ"כי? במה שונה תפקידו מתפקיד "שופט" המוכר לכם, אני שואלת את תלמידי. הקשיבו לפסוקים הבאים:

אני מקרינה את הפרק בעזרת אתר "מקראנט" המצוין על הלוח.

אנחנו משוחחים בכיתה בקצרה והילדים מבינים, את נסיבות בחירתוו של שופט ואת פעולתו.

ועתה – למטלה שלכם לשיעור זה:

האם תוכלו להציג בצורה גראפית, תוך שימוש נכון בציטוטים מהתנ"ך את הדגם, אשר יחזור על עצמו בסיפורי השופטים השונים שנכיר השנה?

מעתה – הופכת הכיתה ל"כוורת דבורים" רוחשת ופעילה. יש! יש שיעור נכון!

הקשיים רק מתחילים:

א. יש תלמידים שהדרישה לעבוד – מקוממת אותם. הם רוצים להמשיך ולנמנם לקול דיבורי המורה וקומץ חבריהם לכיתה.

ב. יש תלמידים שלא יודעים בכלל לעשות תרשים זרימה בתוכנת word

ג. יש העובדים בword 2003 ויש העובדים ב word 2007.

אבל אני – לא מוותרת, ושמחה לראות את אלו שמיד מתלהבים, מאותגרים ומתחילים לעבוד במרץ.

אני מעודדת את המתקשים, מעירה את המנמנמים, משבחת מאוד את המצליחים.

עוד לא הספקתי לומר – וכבר קמה אחת הבנות – להראות לחברה שאינה יודעת להכין כזה תרשים, ומלמדת אותה. עוד תלמיד שסיים עבודתו – קם לעזור ל -2 חברים שלו.

בינתיים אנחנו מתחילים ב"שיחות עבודה": איך להציג את התרשים: מעגלי – מחזורי? או סתם אנכי?

ומי הצליח לשבץ גם את הפסוקים הנכונים מהתנ"ך?

ומי יתחבר למקרן ויראה לכל הכיתה את עבודתו?

האם הצלחתי לפצח להיום את שיעור תנ"ך? להפוך אותו לשיעור משמעותי, אפילו שלעתניאל בן-קנז, אין נתוני פתיחה טובים במיוחד, כדי לרתק בני 14. . .

מה למדתי כמורה?

א. השיעור חייב לשלב בתוכו מטלה, שיש לה תוצר מאוד ברור, שניתון להכין אותו במהלך זמן השיעור, או לפחות את רובו.

ב. חשוב כרגע מאוד לשלב במטלות תכנים עם מיומנויות בתוכנת ה – word כי רוב הילדים אינם שולטים בכל רזי התוכנה.

ג. אני – אנחנו – צריכים להגדיר אלו מיומנויות חשוב כי הילדים יתרגלו במהלך השיעור. את המיומנויות הללו יתרגלו באמצעות מטלות הקשורות לחומר הלימודי.

ד. השילוב של למידה ועבודה במחשב – הוא שילוב טוב. הילדים באופן בסיסי אוהבים לעבוד עם המחשב. מי שאומר כי "אינו אוהב" את העבודה עם המחשב, אומר לי כי "אינו יודע" לעבוד איתו. יש די הרבה ילדים כאלו, וצריך לתת להם מענה.

ה. לקראת כל שיעור – חייב המורה להתכונן ולחשוב: מהו המסר החשוב של השיעור וכיצד יכול המסר לבוא לידי ביטוי בעבודתם של הילדים.

ו. אין שיעורים מוכנים, גם למורים ותיקים. גם ה"חומרים" שכביכול מצויים ברשת – אינם מערכי שיעור ומורה לא יכול לבוא איתם לכיתה.

ז. תחושת הסיפוק, לאחר שהצלחתי ל"פצח" את השיעור, כשראיתי את כל תלמידי הכיתה עובדים – היא ענקית.

ח. בכיתה השנייה - כדי לדרבן לעבודה, הכרזתי כי 3 הראשונים שיסיימו את התרשים יקבלו ציון טוב-מאוד, שיהיה ציון של בוחן. ההתרגשות הייתה עצומה והעבודה הייתה נפלאה.

תגיות: רותי בן-ישי