ארכיון אדיורשת

בדיון על הפוליטיקה של הלוח הלבן ג'יי הביא קישור לפוסט של קן רונקוביץ שנקרא Chalkboard Pedagogy. . שניהם מתיחסים לבעיתיות של המצגות . לאו דווקא של הלוח הלבן , ולכן הפוסט הזה בנפרד.
מצגות לדעתי לא מעודדת תכנון ,. כבר היו לי מרצים שטרחו להגיע לכיתה רק כדאי לקרוא את השקף .שהשיעור לא מועבר בפעם הראשונה ומתבסס על מצגת קיימת , שמישהו כתב (לא חייב להיות מעביר המצגת) ,המורה/מרצה עלול לסמוך עליה שתזכיר לו במהלך השיעור את החומר (אם בכלל) . וכל מה שצריך להכין הוא גישה למצגת והשיעור המוכן.
בנוסף במצגות , ישנה בעיה של סגירות וחוסר ספונטיות , בייחוד במקרה ובמקרה שלא המעביר הכין את המצגת השיעור מועבר רק על החומר שבמצגת , לעיתים נבנה סביבו ויוצר לחצים שיימים פחות בטכנולוגיות פתוחות יותר. ובאוניברסיטה הפתוחה שבה אני לומדת כבר קרה שהמורה בנתה את השיעור על פי המצגת , ולא נתנה לשיעור להתפתח בצורה ספונטנית.
רונקוביץ וג'יי מתיחסים שנהם למיומנות של כתיבת הערות תוך כדי שיעור משהו שהתיחתי אליו ברשומה קודמת .לדעתי המצגות צריכות זמינות לפני השיעור כדאי שהתלמיד יוכל להוסיף לה פרשנות אישית לפני השיעור , בזמן השיעור ולאחריו. ובדיוק לשם כך המצגת צריכה להיות מתוחכמת ולשמש בסיס לדיון . או להעברת חומר , ולא סתם להוות סיכום של החומר .
העניין שכמו עם הלוח הלבן ושאר הטכנולוגיות זה השימוש בטכנולוגיה ולא הטכנולגיה עצמה. אבל לדעתי הטכנולוגיה עצמה מאפשרת ליפול בקלות רבה למלכודות הללו , ולכון פחות נטרלית ממה שנדמה.

הלוח הלבן כפי שרבים פה מסכימים איתי , אינו הכלי האידאלי שאנחנו מחפשים , אך רובנו טוענים שזה עדיין שיפור חיובי לעומת מה שקיים כיום בבתי הספר ושזהו צעד בכיוון הנכון , הועלו בדיונים קודמים הנחות שהשימוש החדש בטכנולוגיה יבוא עם הזמן .אני לא מסכימה עם כך ומיד אסביר גם למה.
לא ניתן להגיד שטכנולוגיה היא רק טכנולוגיה , שהכל תלוי במשתמש , הדוגמא הקלאסית היא אקדח , יש שיתענו שהשימוש בכלי הוא רע, ולא הכלי עצמו , אך האמריקה שבה נשיאת נשק חם , היא זכות חוקתית . יש הרבה יותר מוות מאקדחים מאשר באירופה , שם שמורה הזכות לשאת נשק למעטים .
הלוח החכם או הלבן , כשמו כן הוא, הוא המקור להעברת אינפורמציה , כן בצורה מתוחכמת . אבל הוא עדיין הלוח שעיני התלמידים נשואות אליו בין אם הוא חכם (מוסר ידע) , או לבן (מאפשר לבנות עליו שיעור) .,

אם יש משהו שאני שונאת זה שיעור שמועבר במצגת שיש גישה אליה רק אחרי השיעור . הסיבה היא כל כך פשוטה שזה טריוויאלי - אני לא רוצה ולא מספיקה להעתיק את השקף , אבל כן רוצה לכתוב הערות חשובות שקשורות לשיעור לרב לשקף מסויים - אבל אני לא יכולה , ולקרוא סיכום של מישהו אחר מפספס את הכוונה. . אם המצגת מיועדת להעביר חומר אני רוצה אותה מראש שאני אוכל לכתוב הערות , לחשוב מראש על החומר ועל שאלות שיש לי בנושא , והכי חשוב לכתוב הערות במקום המתאים שאוכל לקרוא את המצגת בבית ולהבינה.
ברב הקורסים שאני לומדת אין גישה למצגת לפני השיעור , ולעיתים קרובות מדי זמן רב אחרי השיעור כשמה שהיה בו כבר נשכח . בשני קורסים מהשישה שעשיתי לא היתה כלל גישה למצגות , (באחד היתה גישה לסיכום שיעור שכותבת המרצה שמכיל המון חומר שלא מופיע בשום מקום אחר, חומר שמהווה חלק מחומר החובה למבחן , )
לדעתי זהו שימוש לא נכון בטכנולוגיה , מצגות הן כלי נהדר , לא להעברת חומר אלה להעברת מסר ורעיונות , לשמש ככבסיס לדיון ולא לשמש תחליף להכתבה , שזהו התפקיד שמיעדים לו רב המרצים והמורים.

קצת רקע : אני לא מורה, לא בעברי אוליי בעתידי, בכל מקרה התואר הראשון הוא במדעי המחשב , ולמרות שיש שלוש וחצי שנות ניסיון אני כבר בבית כמעט שלוש שנים , (גרה בבאר שבע) לפני שנה התחלתי תואר שני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה , וכאן מתחילה הדלימה - אני צריכה לבחור מגמה עכשיו:מערכות למידה או טכנולוגיות למידה . התחום של טכנולוגיות מאד מעניין אותי - אבל לטעמי הטכנולוגיה לא מספיקה, צריך לשלב שינויים בפדגוגיה וזה כבר מערכות.

אני מרגישה שהתחומים הקשורים בשניהם מתאימים לי למרות הנטייה החזקה לטכנולוגיות - לא בשביל זה הלכתי ללמוד חינוך, אני מנסה להבין מה יתן המסלול של טכנולוגיות , ואני עדיין לא בטוחה שזה מה שאני רוצה. התחום של מערכות למידה יהיה לי אפילו קשה יותר ללא רקע בהוראה (ועל כך בפוסט נפרד). בכל מקרה אם אתם מוכנים לייעץ אשמח לשמוע את דעתכם.