ארכיון הנושא 'כותבים'

אוג' 13 2010

פרוייקט שילוב המשחק בלמידה

היוזמה כוללת עשרות משחקים שבהכנתם שותפים התלמידים וההורים מבית הספר.

מטרתם של המשחקים טיפוח מיומנויות לימודיות אך ניתן להעיד על תועלת בתחום נוסף והוא התחום לחינוך לחיים בחברה על בסיס תקשורת בינאישית לאור קודים התנהגותיים מחייבים.

המשחקים מבוססים על דגמים קיימים [מסלול, סולמות וחבלים ועוד

בהם אנו משתמשים ולתוכם אנו יוצקים תכנים התואמים את המטרות שלנו.

השאיפה ביוזמה לספק לקהילת הלומדים סביבת למידה יצירתית ומאתגרת המגבירה מוטיבציה , הנאה ותחושת שותפות בעשייה

כל אלה תורמים לחיזוק בטחונו העצמי של התלמיד.

היוזמה מתועדת בבלוג

http://wwwmishakim.blogspot.com

www.ela2.blogspot.com

מטרת הבלוג לתעד ולדווח באופן שוטף על הפעילות המשחקית

התלמידים -מגן ועד כתה ו , ההורים והמורים שותפים בהכנת החומרים המתועדים ושותפים גם בתעוד, בצילום ובכתיבת הפוסטים

סגור לתגובות

אוג' 13 2010

עולמות וירטואליים ככלי הוראה ולמידה

המרחב הדיגיטלי\וירטואלי מזמן טיפוח מיומנויות למידה עכשוויות ועתידיות המותאמות לדרישת "העולם השטוח" [על פי תומס פרידמן] ומשמעות החיים בכפר הגלובלי.

השימוש במגוון אמצעים דיגיטליים המקובלים היום יותר מתמיד ומחוברים לעולם הילדים כגון מחוללי מצגות, צילום, צילום בוידאו, מאפשר טיפוח היכולת להתמודד עם מסרים חזותיים באופן מושכל\ביקורתי

השימוש במרחב הדיגיטלי\וירטואלי מאפשר להגיע לקהל רחב מאד ולשכנע בסוגיות בעלות חשיבות רבה כגון הצורך לשמור על כדור הארץ

מתוך הבלוג שלי

www.elana-nature.blogspot.com

www.ela2.blogspot.com

http://wwwmishakim.blogspot.com

התלמידים [מגן עד כתה ו

ההורים והמורים שותפים בתעוד, בצילום ובכתיבת הפוסטים

סגור לתגובות

יונ' 27 2010

לומדים תוך כדי משחק, משחקים במהלך הלימוד: כך סיכמנו את מה שלמדנו במהלך השנה בשיעורי ג"ג



יום ששי, שיעור חמישי. . . כל מורה ובעיקר כל תלמיד, יודע כי זאת שעה כמעט בלתי אפשרית לתהליך כלשהו של למידה – הוראה, אלא אם את/ה קוסם, זמר/ת נערץ או. . . . מורה בכיתה עם "מחשבים ניידים" אצלנו, בכיתה ז'. . .
מה, באמת לומדים"? הם מקבלים אותי בקריאות ייאוש, בבואי לחדר הכיתה.
אני לא יכולה לאכזב אותם, אבל גם אין לי כוונות לצאת לשחק איתם כדורגל. .
"מבטיחה לכם משהו מעניין" אני אומרת,
ולזכותם יאמר – הם לפחות מוכנים לשמוע מה כבר יש לי להציע להם בשעה בלתי אפשרית זו של חודש יוני החם.
"היום משחקים" אני מתחילה, וכבר זוכה לשקט ולהקשבה, "אבל – אתם מחברים את המשחקים". עליכם להתארגן בזוגות, כל זוג בוחר איזה משחק הוא מכין לכיתה. המשחק צריך לעסוק כמובן בתכנים אותם למדנו במהלך השנה. בשיעור הבא – נפעיל את המשחקים אצלנו בכיתה. כמובן שמשחק טוב יזכה אתכם בנקודות נוספות לציון בג"ג. ובמשחקים הטובים נשתמש כדי לקיים מפגש סיכום בהשתתפות 2 הכיתות. אז נוכל לשחק כיתה נגד כיתה".
ברגע שסיימתי את ההנחיות – הם נפנו בעליצות רבה להתארגן עם חברים בזוגות ולחפש את הפלטפורמה המתאימה למשחק.
הראשונים כבר כתבו ב"גוגל" – משחקים, והגיעו לאתר יפהפה ובו מספר פלטפורמות למשחקים, כדוגמת: "מי רוצה להיות מיליונר", "טריוויה" ועוד.
שוב הרגשתי עד כמה חסרה המצלמה הנסתרת בכיתה, שהרי זר – אולי לא יבין ובודאי שלא יאמין. חדוות היצירה, השמחה וההמולה הלימודית – הוכיחו כי הם עסוקים ברצינות גמורה בהכנת המשחקים.
הפלטפורמות המקסימות שמצאו, איפשרו להם למעשה, מרגע שהחליטו איזה משחק הם מכינים, לחזור ולעסוק בתוכן הגיאוגרפי, כלומר להתחיל לחבר שאלות – חידות, וכן תשובות נכונות או לא נכונות.
את הצלצול הם לא שמעו. נאלצתי לבקש כי יסיימו וימשיכו בבית, אחרת נמצא עצמנו נעולים בבי"ס עד יום ראשון בבוקר.
במהלך השבוע – נגשו אלי בכל הפסקה, לשאול, להתייעץ, להראות מה עשו, ובעיקר - "להזמין תור" "להיות ראשונים" המציגים את המשחק.
בשיעור הבא, אפשרתי ל 2 הילדים הראשונים להציג את המשחק שלהם.
אשר יגורתי – בא לי.
הם ידעו להציג שאלות לא רעות, אך מתוך 2 אפשרויות, תמיד הייתה אחת מאוד נכונה ואחת לחלוטין לא נכונה.
הכיתה לא מצאה עניין רב במשחק, והעירה לילדים על כך. זאת הייתה התנסות ב"הערכת עמיתים" – כנה, בוגרת ומצמיחה.
המשחק הבא, כבר היה טוב הרבה יותר, ולמעשה שיקף עבודה מאוד רצינית של הבנות שהכינו אותו. ניכר היה כי עברו ברצינות על החומר הנלמד וחיפשו שאלות טובות. כמו-כן השקיעו מחשבה בבחירת תשובות נכונות ונכונות פחות, אשר עוררו ויכוחים סוערים (בתחום הג"ג), בין ילדי הקבוצה, עד שנבחרה התשובה הנכונה, על-ידי נציג הטור.
לשיעור הבא – הזמנתי את מנהלת בי"ס. קיימנו אותו כמובטח, בנוכחות הילדים מ-2 הכיתות.
התחלתי בשיחה עם הילדים, אודות חשיבות המשחק, התחרות – כאמצעי למידה המשלב בתוכו הרבה הנאה. הילדים הצליחו להסביר בצורה ברורה ומעמיקה את ההבדל בין מתח של משחק למתח של בחינה, את ההבדל בין ציון טוב בבחינה לבין ניצחון או הפסד במשחק.
חמושים בתובנות אלו, באשר לתהליך הלמידה המתרחש גם תוך כדי משחק, התחיל המשחק.
הבנות ארגנו את השאלות ב- 4 נושאים. בכל נושא – הציגו שאלות ב – 4 דרגות קושי.
המנהלת ואנוכי – ישבנו והקשבנו לשיח בין הילדים. הויכוחים שלהם בתחום התוכן, באשר לתשובה הנכונה, שיקפו הבנה והתמצאות בנושאים הנלמדים, כמו-גם יכולת לשתף פעולה לשכנע ולהשתכנע. היו שהתווכחו עם מחברות המשחק, באשר לרמת הקושי של השאלות, האם שאלה המזכה ב – 100 נקודות הייתה באמת קלה יותר מזו המזכה ב – 200 נקודות?
בשיחת הסיכום, שאלה המנהלת את יוצרות המשחק, מה דרשה מהן הכנת המשחק. הן סיפרו כי נהנו מאוד מתהליך ההכנה. כי התהליך דרש למעשה חזרה על החומר שנלמד במהלך השנה, דרש דפדוף מאסיבי בספר הלימוד. הן הגיעו למסקנה כי לחבר שאלות טובות ובמקביל תשובות "חכמות" (לשאלון "רב ברירה"), הייתה עבורן משימה מאוד לא פשוטה.
אני ציינתי בשמחה רבה את חדוות הלמידה שכל-כך בלטה בשיעור. רוב ילדי הכיתה השתתפו בשיעור, היו שותפים לדיונים המקצועיים ובכיתה בלטה מאוד האווירה השמחה, הרצון לנצח ולקבל את כל הנקודות.
הזכרתי להם כי שאלו אותי "האם נלמד היום" בתחילת השיעור. . . . ואכן, הייתה למידה נהדרת.
והמחשב – הוא אכן כלי המעשיר, מגוון ומוסיף דרכים מרתקות לרתום ילדים ללמידה, גם בשעות ובתנאים כמעט בלתי אפשריים. המשחקים שיצרו היו נאים, מאירי עיניים. אין לי ספק כי בשנה הבאה יוכלו ליצור על בסיס דוגמאות אלו משחקים אף יפים ומתוחכמים יותר. ובכל מקרה, לא יכולתי לבחור דרך מהנה ומאתגרת יותר, לסכם את כל הנושאים שבהם עסקנו השנה בלימנודי הג"ג.
כיף גדול!
רק תלמיד אחד חמוד, ניגש אלי בסוף השיעור ובפיו טרוניה: "למה רק הם (ז'1)חיברו משחקים, ולנו (ז'2) לא נתת???" הבטחתי להשלים את החוב בשנה"ל הבאה. . .

סגור לתגובות

יונ' 25 2010

סיכום חציון שני של שנת התקשוב בקהילת המוודל של פתח תקווה

לידידי המוודליסטים שלום רב :-)

להלן קישור : http://issuu.com/ruthys/docs/moodletter_june_2010
לסיכום החציון השני של שנת הלימודים והעשייה התקשובית במערכת מוודל
כפי שהתבצעה בקהילת התקשוב של פתח תקווה.
על ידי רותי סולומון וצוות המדריכות והמורים בבתי הספר השונים.

פשוט תענוג :-)

וברכת חופש מהנה ופורה לכולנו!

סגור לתגובות

יונ' 14 2010

קליפ סוף שנת הלימודים בקורס אוריינות מידע בנווה חנה


תמונת תקציר

כולל, נושאי לימוד, פרויקטים, עבודה ותוצרים למוזיקה של צוות תלמידי מידענות של אוניברסיטת וושינגטין.

סגור לתגובות

יונ' 14 2010

אז מה היה לנו כאן – קליפ סוף שנה של קורס אוריינות מידע של כיתות ט’ בנווה חנה.

הים קיימנו את המפגש האחרון שלנו השנה עם תלמידותינו מכיתה ט' בקורס אוריינות מידע בנווה חנה . בדיוק סיימנו פרויקט באזרחות בו התלמידות יצרו קליפ אנימוטו בו הן הביעו מסרים על החיים בישובים בגוש עציון. כל הצוותים הציגו את הפרויקטים שלהן על הלוח האינטראקטיבי בכיתה. על מנת להשתתף ביצירה אנחנו המורים יצרנו קליפ אנימוטו, המסכם את הנושאים השונים שלמדנו השנה ואת הפרויקטים השונים אותם ביצעו התלמידות.


אפשר לראות את מה שלמדנו השנה בעיון בויקי של הקורס שלנו כאן.

לשם מתן "קרדים" נאמר שהמוזיקה של הקליפ נשאל מקליפ שיצרו תלמידי בית הספר למידענות של אוניברסיטת וושינגטון סביב לימודי המידענות והמודל המידעני ה"BIG SIX" אותו אנו מיישמים בנווה חנה. המוזיקה שלהם נשאל מLADY GAGA.

אפשר לראותו את הקליפ שלהם כאן:

סגור לתגובות

יונ' 14 2010

מחשב ה-IPAD והמורים – התרשמויות ראשונות


בשעה שאלפי מורים בעולם עוברים בהדרגה לשימוש במחשבים ניידים להוראה פעילה ולניהול מידע פדגוגי , הרי הגיע מחשב ה-IPAD של חברת אפל לשור הצרכני בעולם. נשאלת השאלה האם הוא בכלל מותאם להוראה וללמידה? תשובות ראשונות מגיעות מאותם מורים ומרצים שמיהרו לרכוש את "הצעצוע החדש" ולהתנסות בו. ההתרשמות הראשונה שלהם מצביעה כי מדובר במחשב שהוא בראש ובראשונה שימושי לקריאת ספרים אלקטרוניים ולקריאת טקסטים דיגיטאליים. מורים ומרצים במקומות אחרים בארה"ב מציינים כי אפשרויות העריכה וניהול הקבצים במחשב ה-IPAD עדיין מוגבלים מאד בגרסה זו ולא ניתן כמעט לניהול את קבצי המידע. גם אם עניין זה ישתפר בגרסאות הבאות , כבר ברור היום כי מחשב ה-IPAD הוא ,בראש ובראשונה, מחשב לצריכת מידע בידורי וקריאת ספרים דיגיטאליים ופחות לניהול מידע אישי. לכן, הוא עשוי להיות פופולארי בקרב תלמידים ובני נוער ופחות בקרב מורים הזקוקים לכלים יעילים לניהול מידע וארגון קבצי המידע.

קישור לסקירה המלאה

link

סגור לתגובות

יונ' 08 2010

האם יש עתיד ליישום הסינכרוני Google Wave בחינוך?

ההכרזה על היישום החדשני של חברת גוגל Google Wave לוותה בקול תרועה גדולה והיום יש ביקורת בעולם על ישימות של והצורך ביישום מתקדם זה של תקשורת סינכרונית בין אנשים . בינתיים , מתברר כי הפוטנציאל העיקרי של Google Wave הוא לא בתחום העסקי ולא בתחום תרבות הפנאי אלא דווקא בחינוך בכלל ובחינוך הגבוה בפרט. המאמר הנוכחי מדווח על ניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטאות בארה"ב ובאירלנד עם היישום של Google Wave . ממצאי הניסוי מראים כי ניתן להשיג שיתופיות גבוהה ודינאמית במידע וידע בין סטודנטים הלומדים באותו קורס ויותר מכך בין סטודנטים הלומדים בקורסים שונים ומתחברים באמצעות Google Wave לדיון שיתופי או יום עיון שיתופי כולל חילופי מידע סינכרוניים מקבילים בוידאו , טקסטים וקבצים. מתוך הניסוי עולה כי ליישום החדש Google Wave יש פוטנציאל חינוכי וטכנולוגי לעריכת ימי עיון משותפים מסוג Webinars באוניברסיטאות ובמכללות.

קישור

סגור לתגובות

יונ' 03 2010

לסייע לנו להבין באופן בלתי אמצעי את הצרכים של השטח – בעקבות מפגש במט"ח

אתמול הוזמנו כל המורים המלמדים בתוכנית ה"ניידים", ומלווים על-ידי מט"ח למפגש עבודה. שהתקיים במט"ח. מעבר להיותו מפגש עבודה, הוא היה מפגש אשר כדברי גלית בר-אל, מנהלת חטיבת "הראשונים" בגני-תקווה, המחיש לנו כי אנחנו כוח מאוד משמעותי. אמנם – כל מורה נמצא לבד בכיתתו, וכל בי"ס מתחבט בשגרת חיי היום-יום שלו, אך כולנו יחד חלוצים המתנסים בתוכנית ייחודית, והגיע הזמן להיכרות אישית בין ה"חלוצים" ובעיקר – לשיתוף פעולה מפרה ומשמעותי.

1. שיתוף פעולה עם מט"ח.

כתבה עדה חן: "השטח – צריך להסביר מהם צרכיו."
שנתיים של שחייה באוקיינוס הסוער, לימדו אותי כי אני זקוקה למגוון מטלות מתוקשבות בנושאים אותם אני נדרשת ללמד עפ"י תוכנית הלימודים. מדוע?

א. כדי לקדם תהליכי חשיבה ומיומנויות מידעניות, יש לדעתי ליצור בכל מקצוע מגוון של משימות, שבהן מוגדר בצורה ברורה היעד אותו רוצים להשיג. רק הליכה מאורגנת ומושכלת אל היעד – תוביל אליו. לעניות דעתי – אלו 2 היעדים המרכזיים של שילוב המחשב בהוראה.

ב. כדי להציע משימות לכיתה הטרוגנית, לתת מענה למצטיינים לצד אלו המתקשים, יש לחבר את המשימה המתוקשבת כך שתיתן מענה למגוון ילדי הכיתה. משימה שמורה אינו יכול להכין מידי שיעור.

ג. הכנת משימה מתוקשבת טובה, מאתגרת, שאף נראית יפה מבחינה גראפית – זו עבודה שדורשת שעות רבות ורצוי בצוות. לא ריאלי לדרוש זאת מן המורים שרובם עדיין מתחבטים בבעיות היכרות עם הטכנולוגיה הבסיסית.

אתמול, בעת הפגישה עם צבייה פיין, ראש תחום ג"ג במט"ח, קיבלנו חומרים מצוינים. ניכר כי כותביהם עמלו שעות רבות על הכנתם: מציאת מקורות המידע, ארגון המשימות וכמובן – עיצובן.

כמובן שכל האמור לעיל – צריך להתבצע גם מול משרד החינוך, אך מאחר ואנו עובדים מול מט"ח, נוח לי להסביר לעצמי, מהו טיב שיתוף הפעולה לו אני מצפה עם מט"ח. כמובן ששיתוף הפעולה הזה גם צריך לכלול הדרכה מקצועית של ראשי התחומים במט"ח עם המורים בכל מקצוע. יצאתי אתמול מהמפגש עם צבייה בתחושה שאכן היה מפגש משמעותי וחשוב, שתרם לי מקצועית.

2. שיתוף פעולה מקצועי עם המורים מבתיה"ס הנוספים במשתתפים בתוכנית הניידים.
שיתוף פעולה כזה, צריך לדעתי להתבצע כך שיתקיימו 4 מפגשים בשנה, רצוי כל פעם בבי"ס אחר. במהלך המפגש, המורים יעבדו בצוותי המקצוע שלהם. הם יצפו בשיעור שיכין מורה המקצוע מביה"ס המארח, כך שלאחר מכן תהיה על בסיס השיעור "הוראת עמיתים". נלמד על הטוב ועל הבעייתי, נציע דרכי פעולה להתמודדות עם קשיים וכמובן נחזק את הרעיונות הטובים שראינו במהלך השיעור. בהמשך המפגש, נקיים למידה משותפת, אולי הכנת משימה מתוקשבת ביחד, היכרות עם חומרי לימוד חדשים, בהנחייתם של ראשי התחומים ממט"ח. כך יזכו גם ראשי התחומים להכיר את השטח מקרוב ולזהות את הצרכים.

3. הקמת מאגר חומרים משותף
ברור כי במהלך 4 השנים נבנו הרבה מאוד משימות לימוד במגוון מקצועות. יש מקום ליצור מאגר מידע, שממנו יוכלו המורים לדלות חומרי הוראה מתאימים לצד מבחנים, ומטלות ביצוע.

מרשים היה לראות אתמול עד כמה גדול מספרם של המורים השותפים בתוכנית זו, למרות שלא כולם הגיעו. . . נראה לי כי זה צריך להיות יעד חשוב לקראת שנה"ל הבאה, בדרכנו לקדם את איכות ההוראה למידה בתוכנית הניידים שלנו.

סגור לתגובות

מאי 21 2010

גם ההורים הם נדבך חשוב ומשמעותי בהטמעת תוכנית הניידים בבי"ס.

ההורים כך אני מבינה יותר ויותר במהלך הזמן שחולף, הם שותפים מאוד חשובים ומשמעותיים בפרוייקט ה"ניידים" שלנו.

ראשית - הם אלו המתבקשים לרכוש את המחשב. זו לא בקשה פשוטה, בהתחשב בעובדה שמדובר ב"כלי לימודי" שעלותו גבוהה לכל הדעות, ללא כל פרופורציות לעלויות אחרות ספרים, מחברות, "סל תרבות" שנתי וכו'.

שנית - הם למעשה נותנים לצוות החינוכי את הזכות להוביל מהלך של שינוי דרכי ההוראה למידה, תוך שהם מאפשרים לנו להתנסות על ילדיהם, שהרי אנו "חלוצים". אין תוכניות כתובות וסדורות, אין הוכחות חד משמעיות כי הוראה חדשנית זו היא אכן מענה נכון לרצוננו המשותף (של המורים וההורים), לעניין, לאתגר ולהוסיף בינה ודעת לילדים.

שלישית אנו משנים למעשה את כל תרבות הארגון של ביה"ס. לא עוד טלפונים להורים, לא עוד מכתבים, פתקים ואפילו משתדלים כי לא עוד טפסים בנושא טיולים, הצגות או הזמנות ליום הורים. הכל אמור לעבור בתקשורת אלקטרונית, דרך המייל או באמצעות הודעות בקמפוס.

אשר על-כן, נראה כי עלינו להשקיע מאמצים נוספים בעבודתנו. מאמצים רבים בשיתוף ההורים, בגיוס "דעת הקהל", בהצגת עבודתנו.

ההתלבטות (במקרה הטוב) וההתנגדות (במקרה הפחות טוב) נובעת מכמה סיבות, אותן זיהינו במהלך השנים:

א. מחיר המחשב.

ב. משקל הילקוט.

ג. החשש כי הילדים "מתמכרים" למחשב, שכן מספר השעות בהן יעבדו עם הכלי יעלה לאין שיעור, בעקבות הבאתו לבי"ס..

יש המתנגדים באופן אקטיבי, יש המתנגדים באופן פאסיבי, יש מי ש"זורמים" איתנו – למרות שאינם יודעים בדיוק מה השינוי שחל בדרכי ההוראה – למידה המתרחשות עתה בחדרי הכיתות ובעולמם של הילדים. ויש כמובן את הקומץ החשוב והיקר – של הורים התומכים ברעיון ומשמשים "רוח גבית" חזקה ומשמעותית לצוות בי"ס.

ההורים המתנגדים נחרצות פעילים בישוב הסמוך ליישובנו. הם אף הגיעו עד ועדת הכנסת, אשר הקדישה את אחד מדיוני חודש ינואר לנושא. (פרוטוקול מס' 143 מתאריך 19.1.2010 שעה 11:00).

ההורים התומכים בנו באופן אקטיבי, הם קבוצה יקרה וחשובה, המלווה את הפרוייקט בבית הספר מיום שעלתה היוזמה, עוד חודשים רבים לפני שהגיעו המחשבים הראשונים לבי"ס. הם השקיעו שעות רבות מזמנם ל"הכשרת הלבבות" ואף עברו בבתים וסייעו למשפחות בנושאים טכניים של חיבור המחשב לאינטרנט. כיום, אנו מקיימים איתם פגיישת על בסיס קבוע, אחת לשלושה שבועות בשעות הבוקר. זו פגישה הנמשכת כשעתיים, ובמהלכה אנו מתחבטים יחד בבעיות העולות מיישום הפרוייקט.

הקבוצה המשמעותית אליה אנו שואפים להגיע, היא קבוצת הרוב. שאינם פעילים. חשוב לנו כי יכירו את התוכנית מקרוב, שיראו כיצד מתנהלים שיעורים בהם נעשה שימוש בניידים. חשוב לנו כי יהיו שותפים שלנו באשר לבעיות העולות מן השימוש ברשת. (אלימות, פרטיות, חשיפת מידע, אתיקה, שעות הגלישה וכו').

כיצד משתפים את ההורים?

הרעיון שהעלינו באחד המפגשים המשותפים עם ההורים, היה להזמין את ההורים בכיתות הניידים להרצאות, מפי מומחים בתחומים שונים הקשורים למחשבים.

ההרצאה הראשונה התקיימה בשעות הערב, ועניינה היה אתיקה ברשת. מספר ההורים שהגיע היה מצומצם, אך ההרצאה שהפכה לשיחה הייתה מעניינת והציפה בעיות איתן מתמודדים ההורים. הם דווקא העלו את בעיית שעות הגלישה של הילדים (כמות, שעות מאוחרות בלילה וכו'). ושוב חידדנו לעצמנו, כולנו המבוגרים – עד כמה חשוב לשים לילדים גבולות .

ההרצאה השנייה – התקיימה ביום ששי בבוקר, מיד לאחר שההורים הורידו את הילדים בבי"ס. כנראה שהעיתוי היה הרבה יותר מוצלח, שכן הפעם הגיעו כ – 25 הורים. את ההרצאה, העביר אחד האבות התומכים הנלהבים בפרוייקט. הוא העביר הרצאה מרתקת שלוותה במצגת, בנושא האתגרים והסכנות המצפים לנו ב"פייסבוק". ההרצאה נשאה מסר חד משמעי: המחשב – הוא עולמם של הילדים, ההתנגדות לכלי – אינה רלבנטית. חשוב להכיר אותו וללמד את הילדים באופן אקטיבי, כיצד להיזהר ולהתנהל בו נכון, לצד הפקת תועלות מקסימליות מן הכלי הזה שילך ותפוס מקום מרכזי בעולמו של כל מבוגר במהלך המאה ה – 21.

עתה – אנו ניצבים בפני אתגר נוסף: פתיחת מספר שיעורים להורים, במהלך שבוע שלם. הרעיון הוא – כי בכל יום יוצאו להורים 2 שיעורים בשעות הבוקר, אליהם יוכלו להיכנס ובהם יוכלו לצפות, על-מנת להכיר מקרוב את העשייה הפדגוגית הנעשית בכיתות הניידים.

סגור לתגובות

הבא »