ארכיון אדיורשת

יום ששי, שיעור חמישי. . . כל מורה ובעיקר כל תלמיד, יודע כי זאת שעה כמעט בלתי אפשרית לתהליך כלשהו של למידה – הוראה, אלא אם את/ה קוסם, זמר/ת נערץ או. . . . מורה בכיתה עם "מחשבים ניידים" אצלנו, בכיתה ז'. . .
מה, באמת לומדים"? הם מקבלים אותי בקריאות ייאוש, בבואי לחדר הכיתה.
אני לא יכולה לאכזב אותם, אבל גם אין לי כוונות לצאת לשחק איתם כדורגל. .
"מבטיחה לכם משהו מעניין" אני אומרת,
ולזכותם יאמר – הם לפחות מוכנים לשמוע מה כבר יש לי להציע להם בשעה בלתי אפשרית זו של חודש יוני החם.
"היום משחקים" אני מתחילה, וכבר זוכה לשקט ולהקשבה, "אבל – אתם מחברים את המשחקים". עליכם להתארגן בזוגות, כל זוג בוחר איזה משחק הוא מכין לכיתה. המשחק צריך לעסוק כמובן בתכנים אותם למדנו במהלך השנה. בשיעור הבא – נפעיל את המשחקים אצלנו בכיתה. כמובן שמשחק טוב יזכה אתכם בנקודות נוספות לציון בג"ג. ובמשחקים הטובים נשתמש כדי לקיים מפגש סיכום בהשתתפות 2 הכיתות. אז נוכל לשחק כיתה נגד כיתה".
ברגע שסיימתי את ההנחיות – הם נפנו בעליצות רבה להתארגן עם חברים בזוגות ולחפש את הפלטפורמה המתאימה למשחק.
הראשונים כבר כתבו ב"גוגל" – משחקים, והגיעו לאתר יפהפה ובו מספר פלטפורמות למשחקים, כדוגמת: "מי רוצה להיות מיליונר", "טריוויה" ועוד.
שוב הרגשתי עד כמה חסרה המצלמה הנסתרת בכיתה, שהרי זר – אולי לא יבין ובודאי שלא יאמין. חדוות היצירה, השמחה וההמולה הלימודית – הוכיחו כי הם עסוקים ברצינות גמורה בהכנת המשחקים.
הפלטפורמות המקסימות שמצאו, איפשרו להם למעשה, מרגע שהחליטו איזה משחק הם מכינים, לחזור ולעסוק בתוכן הגיאוגרפי, כלומר להתחיל לחבר שאלות – חידות, וכן תשובות נכונות או לא נכונות.
את הצלצול הם לא שמעו. נאלצתי לבקש כי יסיימו וימשיכו בבית, אחרת נמצא עצמנו נעולים בבי"ס עד יום ראשון בבוקר.
במהלך השבוע – נגשו אלי בכל הפסקה, לשאול, להתייעץ, להראות מה עשו, ובעיקר - "להזמין תור" "להיות ראשונים" המציגים את המשחק.
בשיעור הבא, אפשרתי ל 2 הילדים הראשונים להציג את המשחק שלהם.
אשר יגורתי – בא לי.
הם ידעו להציג שאלות לא רעות, אך מתוך 2 אפשרויות, תמיד הייתה אחת מאוד נכונה ואחת לחלוטין לא נכונה.
הכיתה לא מצאה עניין רב במשחק, והעירה לילדים על כך. זאת הייתה התנסות ב"הערכת עמיתים" – כנה, בוגרת ומצמיחה.
המשחק הבא, כבר היה טוב הרבה יותר, ולמעשה שיקף עבודה מאוד רצינית של הבנות שהכינו אותו. ניכר היה כי עברו ברצינות על החומר הנלמד וחיפשו שאלות טובות. כמו-כן השקיעו מחשבה בבחירת תשובות נכונות ונכונות פחות, אשר עוררו ויכוחים סוערים (בתחום הג"ג), בין ילדי הקבוצה, עד שנבחרה התשובה הנכונה, על-ידי נציג הטור.
לשיעור הבא – הזמנתי את מנהלת בי"ס. קיימנו אותו כמובטח, בנוכחות הילדים מ-2 הכיתות.
התחלתי בשיחה עם הילדים, אודות חשיבות המשחק, התחרות – כאמצעי למידה המשלב בתוכו הרבה הנאה. הילדים הצליחו להסביר בצורה ברורה ומעמיקה את ההבדל בין מתח של משחק למתח של בחינה, את ההבדל בין ציון טוב בבחינה לבין ניצחון או הפסד במשחק.
חמושים בתובנות אלו, באשר לתהליך הלמידה המתרחש גם תוך כדי משחק, התחיל המשחק.
הבנות ארגנו את השאלות ב- 4 נושאים. בכל נושא – הציגו שאלות ב – 4 דרגות קושי.
המנהלת ואנוכי – ישבנו והקשבנו לשיח בין הילדים. הויכוחים שלהם בתחום התוכן, באשר לתשובה הנכונה, שיקפו הבנה והתמצאות בנושאים הנלמדים, כמו-גם יכולת לשתף פעולה לשכנע ולהשתכנע. היו שהתווכחו עם מחברות המשחק, באשר לרמת הקושי של השאלות, האם שאלה המזכה ב – 100 נקודות הייתה באמת קלה יותר מזו המזכה ב – 200 נקודות?
בשיחת הסיכום, שאלה המנהלת את יוצרות המשחק, מה דרשה מהן הכנת המשחק. הן סיפרו כי נהנו מאוד מתהליך ההכנה. כי התהליך דרש למעשה חזרה על החומר שנלמד במהלך השנה, דרש דפדוף מאסיבי בספר הלימוד. הן הגיעו למסקנה כי לחבר שאלות טובות ובמקביל תשובות "חכמות" (לשאלון "רב ברירה"), הייתה עבורן משימה מאוד לא פשוטה.
אני ציינתי בשמחה רבה את חדוות הלמידה שכל-כך בלטה בשיעור. רוב ילדי הכיתה השתתפו בשיעור, היו שותפים לדיונים המקצועיים ובכיתה בלטה מאוד האווירה השמחה, הרצון לנצח ולקבל את כל הנקודות.
הזכרתי להם כי שאלו אותי "האם נלמד היום" בתחילת השיעור. . . . ואכן, הייתה למידה נהדרת.
והמחשב – הוא אכן כלי המעשיר, מגוון ומוסיף דרכים מרתקות לרתום ילדים ללמידה, גם בשעות ובתנאים כמעט בלתי אפשריים. המשחקים שיצרו היו נאים, מאירי עיניים. אין לי ספק כי בשנה הבאה יוכלו ליצור על בסיס דוגמאות אלו משחקים אף יפים ומתוחכמים יותר. ובכל מקרה, לא יכולתי לבחור דרך מהנה ומאתגרת יותר, לסכם את כל הנושאים שבהם עסקנו השנה בלימנודי הג"ג.
כיף גדול!
רק תלמיד אחד חמוד, ניגש אלי בסוף השיעור ובפיו טרוניה: "למה רק הם (ז'1)חיברו משחקים, ולנו (ז'2) לא נתת???" הבטחתי להשלים את החוב בשנה"ל הבאה. . .

תגיות: רותי בן-ישי